Likkutei Torah Tzav Daf 7 - Kavannah of Eating w/ Rabbi Mendy Cohen
E113

Likkutei Torah Tzav Daf 7 - Kavannah of Eating w/ Rabbi Mendy Cohen

Summary

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ואכלתם אכולואכלתם אכול. הנה כוונת האכילה הוא שישנם מלאכים בכל עולם, והמזון שלהם הוא שנמשך להם כח ועוז רוחני להיות משיגים אלוקות, וע"י השתלשלות נמשך מזה מאכל גשמי. וע"י שהאדם, ששרשו מבחי' הפנימיות, אוכל את המאכל גשמי, ששרשו מבחי' התהו, הוא מעלה את המאכל לשרשם. והנה, הנשמות דעתה הם בחי' בהמות לגבי הנשמות שיתגלו לעתיד, ולכן הנשמות דעתה (וקרוב בוודאי לומר שהמדובר הוא בניצוץ והארה של הנשמה) יתגשמו בלוייתן ושור הבר, והצדיקים דלעת"ל יאכלו ויעלו אותם לשרשם. וזהו ואכלתם אכול, דבר שכבר נאכל, היינו הנשמות דעתה שכבר היו בבחי' אדם, יחזרו ואכלו אותם להעלותן למעלה יותר. וזהו "והיללתם גו' אשר עשה עימכם להפליא", שלעת"ל יהי' "אשת חיל עטרת בעלה", בחי' "קול כלה".ב. ועפי"ז יובן המדרש "זה קרבן אהרן ובניו גו' זה שאמר הכתוב מהאוכל יצא מאכל". דהנה אכילת מזבח הוא בחי' אכילה של פני אריה, ארי דאכיל קורבנין, אך אכילת כהנים הוא למעלה מזה והוא האכילה של בחי' אדם העליון, שנעשה ע"י אכילת כהנים. וזהו התמי' הרי אהרן הוא המברר, והכלל הוא שאין יכולים לברר לפני שהמברר עצמו נתברר, שלכן אסור לאכול לפני התפילה, וא"כ מהו "זה קרבן אהרן ובניו", שאהרן עצמו צריך להתברר. והביאור הוא כמו שנתבאר שהנשמות של עכשיו יתבררו ע"י הנשמות דלעתיד לבוא, ועד"ז גם אהרן צריך להתברר כדי שיומשך בחי' שמן משחת קודש, שהוא בחי' חכמה עילאה ולמעלה מן החכמה. וזהו "ביום המשח אותו", אף שמיום שנמשח מביא קרבן זה בכל יום, כי ע"י קרבן זה הנה בכל יום נמשח אותה ההמשכה כמו ביום הראשון (ועד"ז בקרבנות הנשיאים שבהם נאמר "זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו", שבכל הימים דקרבנות הנשיאים נמשך הגילוי ד"יום המשח אותו")Sichos.net Support the show
Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.

ואכלתם אכול
ואכלתם אכול. הנה כוונת האכילה הוא שישנם מלאכים בכל עולם, והמזון שלהם הוא שנמשך להם כח ועוז רוחני להיות משיגים אלוקות, וע"י השתלשלות נמשך מזה מאכל גשמי. וע"י שהאדם, ששרשו מבחי' הפנימיות, אוכל את המאכל גשמי, ששרשו מבחי' התהו, הוא מעלה את המאכל לשרשם. והנה, הנשמות דעתה הם בחי' בהמות לגבי הנשמות שיתגלו לעתיד, ולכן הנשמות דעתה (וקרוב בוודאי לומר שהמדובר הוא בניצוץ והארה של הנשמה) יתגשמו בלוייתן ושור הבר, והצדיקים דלעת"ל יאכלו ויעלו אותם לשרשם. וזהו ואכלתם אכול, דבר שכבר נאכל, היינו הנשמות דעתה שכבר היו בבחי' אדם, יחזרו ואכלו אותם להעלותן למעלה יותר. וזהו "והיללתם גו' אשר עשה עימכם להפליא", שלעת"ל יהי' "אשת חיל עטרת בעלה", בחי' "קול כלה".
ב. ועפי"ז יובן המדרש "זה קרבן אהרן ובניו גו' זה שאמר הכתוב מהאוכל יצא מאכל". דהנה אכילת מזבח הוא בחי' אכילה של פני אריה, ארי דאכיל קורבנין, אך אכילת כהנים הוא למעלה מזה והוא האכילה של בחי' אדם העליון, שנעשה ע"י אכילת כהנים. וזהו התמי' הרי אהרן הוא המברר, והכלל הוא שאין יכולים לברר לפני שהמברר עצמו נתברר, שלכן אסור לאכול לפני התפילה, וא"כ מהו "זה קרבן אהרן ובניו", שאהרן עצמו צריך להתברר. והביאור הוא כמו שנתבאר שהנשמות של עכשיו יתבררו ע"י הנשמות דלעתיד לבוא, ועד"ז גם אהרן צריך להתברר כדי שיומשך בחי' שמן משחת קודש, שהוא בחי' חכמה עילאה ולמעלה מן החכמה. וזהו "ביום המשח אותו", אף שמיום שנמשח מביא קרבן זה בכל יום, כי ע"י קרבן זה הנה בכל יום נמשח אותה ההמשכה כמו ביום הראשון (ועד"ז בקרבנות הנשיאים שבהם נאמר "זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו", שבכל הימים דקרבנות הנשיאים נמשך הגילוי ד"יום המשח אותו")
Sichos.net
★ Support this podcast ★