Likkutei Torah Tzav Daf 11 - Matzah w/ Rabbi Yehuda Fenton
Summary
Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ד. עוד י"ל הענין המילואים שממלא וממשיך האור מבחי' סובב - שבה א. ת השמים ואת הארץ אני מלא - לבחי' ממלא - שבה הגילוי הוא רק בחי' כבודו, זיו והארה.ועוד י"ל דהנה, מבואר בע"ח שהמלכות נאצלה בסוד נקודה, וט' ספירות באים לה בסוד תוספת מבחי' המלכות שבט' ספירות העליונות. טבעת החורבן התלבשו הט"ס שבה בקליפות, שזהו לא התמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים. ובעבודה הו"ע ששכלו ומדותיו מתלבשים רק בתאוות עוה"ז. וזהו ז' ימי המילואים להמשיך ז' בחינות במלכות, שמנקודת המלכות, אמונה, יומשך להיות הגילוי בשכל ומדות ועי"ז נחלש כח נה"ב. וזהו ענין הכנור, שנשמת האדם הוא בחי' כינור, נר - נר ה' נשמת אדם, כו' - שם הוי', י' - שהי'"ס מאירים בגילוי בקביעות בנשמה. וזהו מילוי הלבנה.להבין מ"ש בהגדה מצה זו שאנו אוכלין על שום מה (יא, ג)לכאורה הציווי לאכול מצה הי' כבר בעשור לחודש, וא"כ איך אומר שהציווי הוא מפני שלא הספיק להחמיץ כי גורשו? ומדוע פסח דורות נוהג כל שבעה והלא פסח מצרים הי' רק יום אחד?ולהבין קצת ענין אכילת מצה, הנה יו"ט הו"ע השמחה, שהוא מבחי' בינה, שהעלול מתקרב לעילתו ומבין את עילתו ומזה בא השמחה. אך שבת הוא בחי' חכמה, בחי' אין, שבה כחשכה כאורה (דלא זו בלבד שגם החושך לא יחשיך אלא עוד זאת שאף האור שוה לחושך דכל נהורין מתחשכאן קמיה).Sichos.net Support the showVisit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.
ד. עוד י"ל הענין המילואים שממלא וממשיך האור מבחי' סובב - שבה א. ת השמים ואת הארץ אני מלא - לבחי' ממלא - שבה הגילוי הוא רק בחי' כבודו, זיו והארה.
ד. עוד י"ל הענין המילואים שממלא וממשיך האור מבחי' סובב - שבה א. ת השמים ואת הארץ אני מלא - לבחי' ממלא - שבה הגילוי הוא רק בחי' כבודו, זיו והארה.
ועוד י"ל דהנה, מבואר בע"ח שהמלכות נאצלה בסוד נקודה, וט' ספירות באים לה בסוד תוספת מבחי' המלכות שבט' ספירות העליונות. טבעת החורבן התלבשו הט"ס שבה בקליפות, שזהו לא התמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים. ובעבודה הו"ע ששכלו ומדותיו מתלבשים רק בתאוות עוה"ז. וזהו ז' ימי המילואים להמשיך ז' בחינות במלכות, שמנקודת המלכות, אמונה, יומשך להיות הגילוי בשכל ומדות ועי"ז נחלש כח נה"ב. וזהו ענין הכנור, שנשמת האדם הוא בחי' כינור, נר - נר ה' נשמת אדם, כו' - שם הוי', י' - שהי'"ס מאירים בגילוי בקביעות בנשמה. וזהו מילוי הלבנה.
להבין מ"ש בהגדה מצה זו שאנו אוכלין על שום מה (יא, ג)
לכאורה הציווי לאכול מצה הי' כבר בעשור לחודש, וא"כ איך אומר שהציווי הוא מפני שלא הספיק להחמיץ כי גורשו? ומדוע פסח דורות נוהג כל שבעה והלא פסח מצרים הי' רק יום אחד?
ולהבין קצת ענין אכילת מצה, הנה יו"ט הו"ע השמחה, שהוא מבחי' בינה, שהעלול מתקרב לעילתו ומבין את עילתו ומזה בא השמחה. אך שבת הוא בחי' חכמה, בחי' אין, שבה כחשכה כאורה (דלא זו בלבד שגם החושך לא יחשיך אלא עוד זאת שאף האור שוה לחושך דכל נהורין מתחשכאן קמיה).
Sichos.net
★ Support this podcast ★