Likkutei Torah Behar Daf 44 - Shvi'is w/ Rabbi Mendy Cohen
E150

Likkutei Torah Behar Daf 44 - Shvi'is w/ Rabbi Mendy Cohen

Summary

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ג. וביאור ענין שבת תתאה יובן מענין שביעית, שהוא העלי' מבי"ע לאצי'. ובשביעית אדם ובהמה שוין, דשורש הבהמה הוא מהתוהו, ולאחר שמתבררים הם עולים לשרשם לתהו. ולכן בעלייתם לאצי' בשביעית הנה אדם ובהמה שוין. ועד"ז יובן ענין שבת תתאה שהוא עליית בי"ע לאצי'. והנה לעת"ל יהי' גילוי אור הסובב. וזהו "את שבתותי" פירוש השבתות שלי, "תשמרו" שעליכם מוטל רק לשמור מה שנותנים לכם. גם שמירה הוא בחי' אור מקיף השומר. ויובן ענין המקיף עד"מ מאדם החושב במחשבתו הרי אותו הדבר מוקף במחשבתו, ואעפ"כ אין אותו דבר משתנה ומתפעל עי"ז. ועד"ז למעלה שידיעת הקב"ה באדם מקיף את האדם אך אינו פועל עליו בבחי' השפעה וגילוי. ויש בחי' למטה מזה והוא שהמקיף פועל על הפנימי כמו "טיפה זו מה תהא עליה".ד. ומ"מ צריך עיון אם משל הידיעה מתאים לשבת, שהרי בשבת יש באדם נשמה יתירה מבחי' רצון העליון. ולכן אפשר ששבת תתאה הוא בחי' מקיף הקרוב הפועל על האדם. ומכל זה יובן ענין ירידת הנשמה למטה שהיא לצורך עלי'. דהנשמה שרשה מבחי' המחשבה שהוא בחי' בריאה ועולה בשבת לאצי'. ושורש הנשמה היא בבחי' א"ק אדם דבריאה, ובשבת היא עולה באצי' בחי' אוא"ס. ועיקר הגילוי יהי' לעתיד שאז יתגלה המקיף בבחי' גילוי ממש.ה. "ומקדשי תיראו", "מקדשי" קאי על התורה, בחי' אור פנימי, ולכן "תיראו" דהיראה נמשכת ע"י הגילוי מקרוב. ואומר הטעם "אני הוי", "הוי'" הוא האור פנימי הנמשך ע"י י' צמצום כו', והרי גם אור זה המאיר בבחי' פנימי הוא אור א"ס, וכולא חד, ולכן "ומקדשי תיראו". Support the show
Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.

ג. וביאור ענין שבת תתאה יובן מענין שביעית, שהוא העלי' מבי"ע לאצי'. ובשביעית אדם ובהמה שוין, דשורש הבהמה הוא מהתוהו, ולאחר שמתבררים הם עולים לשרשם לתהו. ולכן בעלייתם לאצי' בשביעית הנה אדם ובהמה שוין. ועד"ז יובן ענין שבת תתאה שהוא עליית בי"ע לאצי'. והנה לעת"ל יהי' גילוי אור הסובב. וזהו "את שבתותי" פירוש השבתות שלי, "תשמרו" שעליכם מוטל רק לשמור מה שנותנים לכם. גם שמירה הוא בחי' אור מקיף השומר. ויובן ענין המקיף עד"מ מאדם החושב במחשבתו הרי אותו הדבר מוקף במחשבתו, ואעפ"כ אין אותו דבר משתנה ומתפעל עי"ז. ועד"ז למעלה שידיעת הקב"ה באדם מקיף את האדם אך אינו פועל עליו בבחי' השפעה וגילוי. ויש בחי' למטה מזה והוא שהמקיף פועל על הפנימי כמו "טיפה זו מה תהא עליה".

ד. ומ"מ צריך עיון אם משל הידיעה מתאים לשבת, שהרי בשבת יש באדם נשמה יתירה מבחי' רצון העליון. ולכן אפשר ששבת תתאה הוא בחי' מקיף הקרוב הפועל על האדם. ומכל זה יובן ענין ירידת הנשמה למטה שהיא לצורך עלי'. דהנשמה שרשה מבחי' המחשבה שהוא בחי' בריאה ועולה בשבת לאצי'. ושורש הנשמה היא בבחי' א"ק אדם דבריאה, ובשבת היא עולה באצי' בחי' אוא"ס. ועיקר הגילוי יהי' לעתיד שאז יתגלה המקיף בבחי' גילוי ממש.

ה. "ומקדשי תיראו", "מקדשי" קאי על התורה, בחי' אור פנימי, ולכן "תיראו" דהיראה נמשכת ע"י הגילוי מקרוב. ואומר הטעם "אני הוי", "הוי'" הוא האור פנימי הנמשך ע"י י' צמצום כו', והרי גם אור זה המאיר בבחי' פנימי הוא אור א"ס, וכולא חד, ולכן "ומקדשי תיראו".
★ Support this podcast ★