Likkutei Torah Bechukosai Daf 46 - Engraven Letters w/ Rabbi Dovid L Shmerling
Summary
Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ב. והנה אין דמיון ומשל לאותיות החקיקה בנפש מאותיות הגלויים. ורק מעט יש דמיון מביאר ב' בחי' שבמחשבה, דישנה מחשבה חיצוניות והוא כשחושב איך לדבר, ויש מחשבה עילאה והוא שחושב על השכל ולא על האותיות, וזהו קצת משל לאותיות החקיקה. אך באמת אין משל זה מכוון, כי לא יתכן לומר שהשכל הוא עצם אחד ממש עם הנפש עצמה. אך המשך לאותיות החקיקה יובן מהמבואר באגה"ק ע"פ ועש דוד שם, שמבטא האותיות והנקודות הוא למעלה משכל המושג והוא משכל הנעלם וקדמות השכל שבנפש, שבחי' זו היא אותיות החקיקה, שאותיות אלו הם אינם דבר זר ומהות אחר.ג. והנה, למעלה ענין אותיות הכתיבה הוא בחי' גילוי עשר ספירות, ואותיות החקיקה הוא בחי' גליף גלילו בטהירו עילאה. דהנה, ישנה מחלוקת האם הכתר הוא מכלל י' ספירות או שהוא א"ס, והאריז"ל הכריע שבכתר יש ב' בחי', בחינה העליונה שבכתר, בחי' עתיק, הוא א"ס, ומזה נמשך בחי' תחתונה שבכתר, בחי' אריך, שהוא שורש הי"ס. אך גם בחי' אריך הוא למעלה מעלה מי"ס, וכמו "שתוק כך עלה במחשבה", שבחי' חכמה אינה משיגה את מקורה בחיצוניות הכתר. וזהו סחי' אותיות החקיקה למעלה, שהוא בחי' כצרף שהוא גליף גליפו בהארה דא"ס. ושם הספירות אינם מהות דבר בפני עצמם, כמו שהם בי"ס דאצי', אלא הם עד"מ אותיות החקוקות באבן שאינם דבר נוסף על האבן. ובשבועות מתגלה בחי' הכתר, ולכן אז ניתנו הלוחות, בחי' אותיות החקיקה, ולכן בלוחות ישנם תר"ך אותיות כמנין כתר. Support the showVisit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.
ב. והנה אין דמיון ומשל לאותיות החקיקה בנפש מאותיות הגלויים. ורק מעט יש דמיון מביאר ב' בחי' שבמחשבה, דישנה מחשבה חיצוניות והוא כשחושב איך לדבר, ויש מחשבה עילאה והוא שחושב על השכל ולא על האותיות, וזהו קצת משל לאותיות החקיקה. אך באמת אין משל זה מכוון, כי לא יתכן לומר שהשכל הוא עצם אחד ממש עם הנפש עצמה. אך המשך לאותיות החקיקה יובן מהמבואר באגה"ק ע"פ ועש דוד שם, שמבטא האותיות והנקודות הוא למעלה משכל המושג והוא משכל הנעלם וקדמות השכל שבנפש, שבחי' זו היא אותיות החקיקה, שאותיות אלו הם אינם דבר זר ומהות אחר.
ג. והנה, למעלה ענין אותיות הכתיבה הוא בחי' גילוי עשר ספירות, ואותיות החקיקה הוא בחי' גליף גלילו בטהירו עילאה. דהנה, ישנה מחלוקת האם הכתר הוא מכלל י' ספירות או שהוא א"ס, והאריז"ל הכריע שבכתר יש ב' בחי', בחינה העליונה שבכתר, בחי' עתיק, הוא א"ס, ומזה נמשך בחי' תחתונה שבכתר, בחי' אריך, שהוא שורש הי"ס. אך גם בחי' אריך הוא למעלה מעלה מי"ס, וכמו "שתוק כך עלה במחשבה", שבחי' חכמה אינה משיגה את מקורה בחיצוניות הכתר. וזהו סחי' אותיות החקיקה למעלה, שהוא בחי' כצרף שהוא גליף גליפו בהארה דא"ס. ושם הספירות אינם מהות דבר בפני עצמם, כמו שהם בי"ס דאצי', אלא הם עד"מ אותיות החקוקות באבן שאינם דבר נוסף על האבן. ובשבועות מתגלה בחי' הכתר, ולכן אז ניתנו הלוחות, בחי' אותיות החקיקה, ולכן בלוחות ישנם תר"ך אותיות כמנין כתר.
★ Support this podcast ★
ב. והנה אין דמיון ומשל לאותיות החקיקה בנפש מאותיות הגלויים. ורק מעט יש דמיון מביאר ב' בחי' שבמחשבה, דישנה מחשבה חיצוניות והוא כשחושב איך לדבר, ויש מחשבה עילאה והוא שחושב על השכל ולא על האותיות, וזהו קצת משל לאותיות החקיקה. אך באמת אין משל זה מכוון, כי לא יתכן לומר שהשכל הוא עצם אחד ממש עם הנפש עצמה. אך המשך לאותיות החקיקה יובן מהמבואר באגה"ק ע"פ ועש דוד שם, שמבטא האותיות והנקודות הוא למעלה משכל המושג והוא משכל הנעלם וקדמות השכל שבנפש, שבחי' זו היא אותיות החקיקה, שאותיות אלו הם אינם דבר זר ומהות אחר.
ג. והנה, למעלה ענין אותיות הכתיבה הוא בחי' גילוי עשר ספירות, ואותיות החקיקה הוא בחי' גליף גלילו בטהירו עילאה. דהנה, ישנה מחלוקת האם הכתר הוא מכלל י' ספירות או שהוא א"ס, והאריז"ל הכריע שבכתר יש ב' בחי', בחינה העליונה שבכתר, בחי' עתיק, הוא א"ס, ומזה נמשך בחי' תחתונה שבכתר, בחי' אריך, שהוא שורש הי"ס. אך גם בחי' אריך הוא למעלה מעלה מי"ס, וכמו "שתוק כך עלה במחשבה", שבחי' חכמה אינה משיגה את מקורה בחיצוניות הכתר. וזהו סחי' אותיות החקיקה למעלה, שהוא בחי' כצרף שהוא גליף גליפו בהארה דא"ס. ושם הספירות אינם מהות דבר בפני עצמם, כמו שהם בי"ס דאצי', אלא הם עד"מ אותיות החקוקות באבן שאינם דבר נוסף על האבן. ובשבועות מתגלה בחי' הכתר, ולכן אז ניתנו הלוחות, בחי' אותיות החקיקה, ולכן בלוחות ישנם תר"ך אותיות כמנין כתר.