Likkutei Torah Parshas Behaaloscha Daf 33 w/ Rabbi Yaakov Cahnman
E193

Likkutei Torah Parshas Behaaloscha Daf 33 w/ Rabbi Yaakov Cahnman

Summary

Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.עד יריכה עד פרכה, שרגם התחתון והפרחים העליונים כולם כאחד הם בחי' מנורת זהב טהור, והוא ע"י בחי' סור מרע. והנה, אל יאמר האדם שנמנע אצלו להיפרד מהרע, שהרי על זה אנו אומרים בתפילה "אמת ממצרים גאלתנו", והגאולה הי' ע"י "כל בכוריהם הרגת" בכור הוא בחי' חכמה, שהשכל של מצרים, שכל אחד רוצה להעמיד רצונו ע"י שכלו, הרגת, ונעשה בחי' "ובכורך ישראל" - ההתבוננות בגדולת ה'.אך העיקר הוא שיהי' אחדות גמור שלא יביט ברעת חבירו, והוא ע"י שידע שלמעלה ישנה מנורה מקשה, ויתכן שהטוב שלו ירד אליו מאדם אחר, והרע שבו ירד לאדם אחר, וכשכל אחד יחזיק את עצמו לירך ואת חבירו פרח אזי יכול אהרן להדליק אש בכח הז' מדות.אם את כל דגי (לג, ב)לכאורה הם לא ביקשו דגים אלא בשר, ומהו "אם את כל דגי הים"? הנה משה הוא בחי' ביטול ונחנו מ"ה ולכן אמר "שש מאות אלף רגלי העם אשר אנוכי בקרבו" וא"כ איך אפשר לתת להם בשר, והרי אז הם יפלו ממדרגת משה, ואפי' "אם את כל דגי הים", שבתחילה יבואו לבחי' דגים עלמא דאתכסיא, הנה גם בחי' זו היא ירידה לכבי בחי' משה. אך הקב"ה הגיז שליו שלמעלה מבחי' בשר, וגם היו שמינים מאוד, שבשר הוא בחי' גבורא, ושומן בחי' חסד.ראיתי והנה מנורת זהב (לג, ב)א. ז' נרות הם השבעה רועים, ו"מנורת זהב כולה" הוא בחי' כנס"י "כולה יפך רעיתי". דהנה ענין המנורה הוא מקשה, שע"י שמקישים אותה נעשה מה שלמעלה למטה, כך כל ישראל הם מעורבים ע"ד שהראש מקבל חיות גם מהגוף.ב. והנה, הנשמה היא נר, הכלי שבו השמן והפתילה שהם המצוות, והאור הוא בחי' התורה. והנה, בבחי' הרצון ישנו התלבשות התענוג, ולכן עשיית המצוה תצריך להיות בשמחה, כי השמחה היא התגלות התענוג. וזהו "תחת אשר לא עבדת גו' מרוב כל" שאין הכוונה ב"מרוב כל" יותר מתענוגי עוה"ז שזהו פשיטה, שהרי כל תענוגי עוה"ז נפלו בשבירת הכלים מהתענוג העליון, ואין ערוך להם לבחי' זיו השכינה המתגלה בריבוי המדרגות שבגן עדן.sichos.net Support the show
Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.


עד יריכה עד פרכה, שרגם התחתון והפרחים העליונים כולם כאחד הם בחי' מנורת זהב טהור, והוא ע"י בחי' סור מרע. והנה, אל יאמר האדם שנמנע אצלו להיפרד מהרע, שהרי על זה אנו אומרים בתפילה "אמת ממצרים גאלתנו", והגאולה הי' ע"י "כל בכוריהם הרגת" בכור הוא בחי' חכמה, שהשכל של מצרים, שכל אחד רוצה להעמיד רצונו ע"י שכלו, הרגת, ונעשה בחי' "ובכורך ישראל" - ההתבוננות בגדולת ה'.
אך העיקר הוא שיהי' אחדות גמור שלא יביט ברעת חבירו, והוא ע"י שידע שלמעלה ישנה מנורה מקשה, ויתכן שהטוב שלו ירד אליו מאדם אחר, והרע שבו ירד לאדם אחר, וכשכל אחד יחזיק את עצמו לירך ואת חבירו פרח אזי יכול אהרן להדליק אש בכח הז' מדות.

אם את כל דגי (לג, ב)
לכאורה הם לא ביקשו דגים אלא בשר, ומהו "אם את כל דגי הים"? הנה משה הוא בחי' ביטול ונחנו מ"ה ולכן אמר "שש מאות אלף רגלי העם אשר אנוכי בקרבו" וא"כ איך אפשר לתת להם בשר, והרי אז הם יפלו ממדרגת משה, ואפי' "אם את כל דגי הים", שבתחילה יבואו לבחי' דגים עלמא דאתכסיא, הנה גם בחי' זו היא ירידה לכבי בחי' משה. אך הקב"ה הגיז שליו שלמעלה מבחי' בשר, וגם היו שמינים מאוד, שבשר הוא בחי' גבורא, ושומן בחי' חסד.

ראיתי והנה מנורת זהב (לג, ב)
א. ז' נרות הם השבעה רועים, ו"מנורת זהב כולה" הוא בחי' כנס"י "כולה יפך רעיתי". דהנה ענין המנורה הוא מקשה, שע"י שמקישים אותה נעשה מה שלמעלה למטה, כך כל ישראל הם מעורבים ע"ד שהראש מקבל חיות גם מהגוף.
ב. והנה, הנשמה היא נר, הכלי שבו השמן והפתילה שהם המצוות, והאור הוא בחי' התורה. והנה, בבחי' הרצון ישנו התלבשות התענוג, ולכן עשיית המצוה תצריך להיות בשמחה, כי השמחה היא התגלות התענוג. וזהו "תחת אשר לא עבדת גו' מרוב כל" שאין הכוונה ב"מרוב כל" יותר מתענוגי עוה"ז שזהו פשיטה, שהרי כל תענוגי עוה"ז נפלו בשבירת הכלים מהתענוג העליון, ואין ערוך להם לבחי' זיו השכינה המתגלה בריבוי המדרגות שבגן עדן.
sichos.net
★ Support this podcast ★