For more resources and partnership opportunities, visit ProjectLikkuteiTorah.com
הסיבי עיניך (לו, א)
הצדיקים נקראו עיני העדה, דענים העיניים הוא בחי׳ יאר ה׳ פניו אליך, שה׳ מאיר לישראל שיהי׳ להם רצון ותשוקה אליו ית׳ (ופירוש ישא ה׳ פניו הוא שאף אם לפעמים העוונות מבדילים ואין לנו בחי׳ פנים, מ״מ ה׳ בטובו עושה לנו בחי׳ פנים). ובזמן הגלות ישנה מחיצה ש ברזל, ולכן בנ״י הם בחי׳ חולת אהבה, שנחלשה חושי האהבה. וע״ז מבקשים סמכוני באשישות, גרבי יין המשומר, שהוא בחי׳ המקיים ומחזיק את האהבה. וע״ז אומר הקב״ה הסיבי עינייך, כי האהבה צריך להיות רק בשעת התפילה, ואח״כ צריך להיות בחי׳ שוב, להיות דירה בתחתונים. שהם הרהיבוני, בחי׳ גדולה, שבחי׳ רצוא נמשך מבחי׳ ולגדולתו אין חקר, אך אין בזה השפלה להיות דירה בתחתונים. ובאמת זה שהם הרהיבוני, שמחושבים שה׳ מתגלה למעלה דוקא, הוא מצד ממכ״ע, אך מצד סובב כל עלמין הנה מעלה ומטה שוין.
שערך כעדר העיזים, פי אם תאמר איך יתכן לעסוק בדברים תחתונים, והלא לכאורה ישאר בלי דביקות כלל. הנה ע״ז אומר בכתוב שערך (ששערות הם מותרי הגוף ולכן שייך מהם יניקת החיצוניים) כעדר העיזים שגלשו מהר גלעד, שגלשו הו״ע הקרחת (רש״י: גלשו: שנקרחו... כשהבהמות יורדות מן ההר, נמצא ההר קרח וממורט מהם.), היינו שיש כח בתומ״צ, שהם עצמם בבח׳י פנים, יש בכחן לדחות ולהעביר את המותרי מוחין. (וזה נמשך מהר הגלעד, עד הגל הזה, שעשה יעקב כדי שלא יתקרבו הקליפות לקדושה).
