Torah Ohr Daf 66 - The Kabbalah of The Shabbos Table w/ Rabbi Dovid Leib Shmerling
Summary
להבין ענין לחם משנה (סה, ד)להבין ההפרש שע"פ נגלה צריכים הלחמים להיות זה על גבי זה, וע"פ הנסתר צריכים להיות זה בצד זה. ויובן בהקדים "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם", דהאדם קאי על נפש האלוקית שניתוסף לה אור וחיות ע"י בירור המאכל, מצד שורש המאכל בעולם התהו. וזהו "וברכת את הוי' אלוקיך", ברכה לשון המשכה שנמשך תוספות אור להוי' אלוקיך - בחי' התיקון. וזהו פירוש לחם מן הארץ, הבירורים מבחי' ארץ, בחי' שם ב"ן, בחי' תהו.והנה, לחם מן השמים, המן, ירד בזכות משה. דמשה הי' בבחי' "כבד פה וכבד לשון", פנימיות אבא שלמעלה מההארת המוחין במדות, והמן הוא למעלה מאתעדל"ע שעל ידי אתעדל"ת, דשורש המן הוא בחי' עקודים, ששם ההתכללות אינה מצד הביטול וחלישות בספירות אלא מצד גילוי אוא"ס בהם בבחי' השלימות, ומצד האוא"ס שבהם לא שייך ב' הפכים. כי התוקף שלהם אינו מצד תוקף המהות אלא מצד האוא"ס שבהם.ועם כל זה יובן שברכת הארץ נתקן ע"י משה ולכן בברכת "הזן" הכל הוא בלשון נסתר "הזן כו'", כי משה הוא עצם שם מ"ה שלמעלה מגילוי. ובברכת הארץ נאמר "נודה לך" לשון נוכח, כי קאי על הלחם שמבירורי מ"ן ומ"ד שהם בחי' ממכ"ע. ולכן נאמר לשון הודאה, כמו "מודים חכמים לר"מ", ובחי' הודאה היא בחי' דעת תחתון.ומעתה יתבאר ענין השבת, ד"ששם ימים" הוא בחי' ו' קצוות, שבכל יום נמשך מדה אחת מבחי' ז"א ע"י בחי' מלכות לצורך התהות בי"ע, וביום השביעי כתיב "וישבות", שחוזרים האורות ונכללים בכח הכללי הפשוט בתכלית, ששם מעלה ומטה שוין. ומטעם זה לא ירד המן בשבת, כי המן הוא בחי' עקודים שהוא בערך ההשתלשלות, ובשבת הוא בעלי' לבחי' מקיף הכללי. ועפי"ז מובן בענין לחם משנה, שע"פ נגלה צריך להיות זה על גבי זה, כי נגלה הוא סדר ההשתלשות, בחי' אור ישר, זה על גבי זה. ובחי' נסתר הוא בחי' או"ח לעלות ולהתכלל בבחי' מקיף הכללי, ומטעם זה הם זה בצד זה להורות ששתיהם הם בשוה בהתכללות במקיף האמיתי. Support the showלהבין ענין לחם משנה (סה, ד)
להבין ההפרש שע"פ נגלה צריכים הלחמים להיות זה על גבי זה, וע"פ הנסתר צריכים להיות זה בצד זה. ויובן בהקדים "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם", דהאדם קאי על נפש האלוקית שניתוסף לה אור וחיות ע"י בירור המאכל, מצד שורש המאכל בעולם התהו. וזהו "וברכת את הוי' אלוקיך", ברכה לשון המשכה שנמשך תוספות אור להוי' אלוקיך - בחי' התיקון. וזהו פירוש לחם מן הארץ, הבירורים מבחי' ארץ, בחי' שם ב"ן, בחי' תהו.
והנה, לחם מן השמים, המן, ירד בזכות משה. דמשה הי' בבחי' "כבד פה וכבד לשון", פנימיות אבא שלמעלה מההארת המוחין במדות, והמן הוא למעלה מאתעדל"ע שעל ידי אתעדל"ת, דשורש המן הוא בחי' עקודים, ששם ההתכללות אינה מצד הביטול וחלישות בספירות אלא מצד גילוי אוא"ס בהם בבחי' השלימות, ומצד האוא"ס שבהם לא שייך ב' הפכים. כי התוקף שלהם אינו מצד תוקף המהות אלא מצד האוא"ס שבהם.
ועם כל זה יובן שברכת הארץ נתקן ע"י משה ולכן בברכת "הזן" הכל הוא בלשון נסתר "הזן כו'", כי משה הוא עצם שם מ"ה שלמעלה מגילוי. ובברכת הארץ נאמר "נודה לך" לשון נוכח, כי קאי על הלחם שמבירורי מ"ן ומ"ד שהם בחי' ממכ"ע. ולכן נאמר לשון הודאה, כמו "מודים חכמים לר"מ", ובחי' הודאה היא בחי' דעת תחתון.
ומעתה יתבאר ענין השבת, ד"ששם ימים" הוא בחי' ו' קצוות, שבכל יום נמשך מדה אחת מבחי' ז"א ע"י בחי' מלכות לצורך התהות בי"ע, וביום השביעי כתיב "וישבות", שחוזרים האורות ונכללים בכח הכללי הפשוט בתכלית, ששם מעלה ומטה שוין. ומטעם זה לא ירד המן בשבת, כי המן הוא בחי' עקודים שהוא בערך ההשתלשלות, ובשבת הוא בעלי' לבחי' מקיף הכללי. ועפי"ז מובן בענין לחם משנה, שע"פ נגלה צריך להיות זה על גבי זה, כי נגלה הוא סדר ההשתלשות, בחי' אור ישר, זה על גבי זה. ובחי' נסתר הוא בחי' או"ח לעלות ולהתכלל בבחי' מקיף הכללי, ומטעם זה הם זה בצד זה להורות ששתיהם הם בשוה בהתכללות במקיף האמיתי.