Torah Ohr Daf 71 - The Gift of Infinity w/ Rabbi Dovid Leib Shmerling

Summary

To sponsor a week of content, please email projectlikkuteitorah@gmail.comזכור את יום השבת לקדשו (ע, ד)אמרו חז"ל שמור וזכור בדיבור אחד נאמרו, וצריך להבין מה התועלת בזה אחרי שאין האוזן יכולה לשמוע זאת? הנה, כתיב "ואת אשר איננו פה עימנו היום", שכל הנשמות היו במ"ת, וצריך להבין מה תועיל קבלת התורה לנשמה לפני שנתלבשה בגוף, והלא אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, ושמא יהי' הגוף מונע? אך הענין, שבשעת מ"ת ניתן הכח לישראל לקבל את התורה, דהיינו להמשיך אוא"ס בעסק התורה והמצות, וכל הנשמות צריכים לנתינת כח זו, שהרי הנפש הוא מחודש, ואין ערוך לגבי הבורא. ולכן ניתנה התורה ברעש, "ויחרד כל העם", כדי שיבואו לבחי' ביטול במציאות, שזהו ענין רקבון הגרעין, ועי"ז יהי' בחי' צמיחה, "לבעבור נסות אתכם", נסות לשון הרמת נס.והנה, המלאכים ביקשו את התורה ולא ניתנה להם, כי המלאכים הם מבחי' דיבור, עלמא דאתכסיא, ורק הנשמות הם מבחי' פנימיות, אותיות המחשבה, לבוש הפנימי ש"איהו וגרמוהי חד בהון".וביאור הדבר, "איהו וחיוהי חד" הוא אוא"ס שמתלבש בבחי' חכמה, ו"איהו וגרמוהי חד" הוא כשמתלבש בבחי' מחשבה.והנה, עם היות שהעילוי שבישראל על המלאכים הוא מצד נשמתם, מ"מ לא ניתנה התורה לנשמות ישראל עד שבאו בגופים, דירידה זו צורך עלי' להעלות את הנשמה מבחי' מחשבה לבחי' חכמה.והענין, דהנה נפש הבהמית נלקחה מחיות הקודש שבמרכבה, שע"י הביטול שלהם הם מגביהים את בחי' אדם לבחי' לא אדם, למעלה מסדר ההשתלשלות, ועי"ז נמשך המשכה חדשה מאור הסובב. ו"האבות הן הן המרכבה", שהאבות פעלו על דרך זה ע"י הביטול שלהם. והנה, התורה היא בחי' ג' קוין, וכדי להעלותה התורה ולקשרה לאוא"ס שלמעלה מבחי' אדם הוא ע"י ישראל זרע אברהם יצחק ויעקב, שיש בהם התשוקה והצימאון להיבטל באוא"ס. וזהו "אנכי הוי' אלוקיך", שע"י הירידה בנה"ב נעשה אנכי, בחי' אוא"ס ממש אלוקיך ממש, דבישראל נמשך בחי' הוי"ה זה מבחי' אנוכי ממש.כי הנה נודע שגדול כח הבע"ת יותר מצדיק, דמשכין ליה בחילא יתיר, עד"ז הוא בירידת הנשמה למטה שבאה לבחי' "בכל מאודך". כח זה ניתן לישראל במ"ת שיהיק הצימאון שלהם עולה מעלה מעלה להחי' לא אדם, ולהמשיך משם אוא"ס ע"י תורה ומצות. וזהו "אשר הוצאיתך ממצרים" שכל סדר השתלשלות הוא בחי' המיצר דבחי' אדם, ולישראל ניתן הכח לצאת ממצרים. וזהו "לא יהי' לך אלוקים אחרים על פני" שהוא לשון ציווי אך גם לשון הבטחה, שלא יהי' בחי' צמצום והעלם המסתיר על אוא"ס.וזהו "זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו", זכור הוא בחי' המשכה למטה למקום רחוק שעל זה נופל לשון זכירה, שהרי מצד עצמו הוא מרוחק, ושמור הוא בחי' העלאה, בחי' מקבל, שממתין ומייחל להשפעה. וכדי שיהי' יחוד בחי' משפיע ומקבל הוא ע"י בחי' לא אדם שלמעלה משניהם, וזהו "בדיבור אחד נאמרו".ולתוספת ביאור "אשר הוצאיך מארץ צרים" הנה המשכת החכמה במדות הוא רק חלק עשירי מבחי' חכמה, וההמשכה נק' מצרים שבאה דרך מיצר הגרון, ורק בשעת יציאת מצרים, ע"י בחי' הביטול ד"רכב אלוקים" זכו ישראל להגיע לבחי' כי לא אדם הוא.על כל דיבור פרחה נשמתן, דהנה ביו"ד נברא עוה"ב, היינו שעוה"ב, תענוג הנשמה בג"ע בא ע"י צמצום עצום באוא"ס, והאתעדל"ת לצמצום זה הוא שפרחה נשמתן לאוא"ס מקור התענוג. Support the show