Torah Ohr Daf 77 w/ Rabbi Baruch Epstein
E52

Torah Ohr Daf 77 w/ Rabbi Baruch Epstein

Summary

To sponsor an entire parsha of content, please email projectlikkuteitorah@gmail.comוהנה, ידוע שירידה צורך עלי', וירידת הנשמה למטה הוא כדי שיהי' לה עלי' ע"י אותיות התורה, שישנם אותיות שענינם העלאה, וישנם אותיות שענינם המשכה. וזהו "ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר", דהנה, אבנים נעשו בידי שמים, בחי' אותיות תרה שבכתב, ולבנים שנעשים בידי בני אדם, הם האותיות של שבעים לשון שמדברים בהם, ועל ידי ששמים אותם בכבשן, היינו שנשרפים באש האהבה לה', אזי מתעלים לבחי' טהורה היא. וזהו "כמעשה לבנת הספיר", "לבנת" לשון לבינה, שע"י בירור אותיות דע' אומות הם מתעלים לבחי' אותיות התורה, בחי' "וכעצם השמים לטוהר".וזהו "ויראו את אלוקי ישראל", דרק משה הי' למעלה מבחי' כסא, משא"כ הזקנים הי' השגתם רק בבריאה, ע"י בחי' כסא, ולכן נאמר בהם "ויראו את אלוקי ישראל", בחי' אלוקים הוא ההארה שבא ע"י העלם הכסא, ולכן ראו את "לבנת הספיר", אותיות דע' לשון, שהיא "כעצם השמים לטוהר", כמו אותיות התורה שנמשכו בבי"ע.וזהו "ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו", דבחי' ידים קאי על בחי' חג"ת, שסמוכין אל הראש ומחוברים אל הראש, והם למעלה מבחי' הכסא, ולכן "לא שלח ידו" אל הזקנים, שהרי הקנים מקבים רק הארת אצי' המתלבש בבי"ע.ביאור ע"פ ותחת רגליו (עח, ב)עולם הבריאה נחשב לבחי' נה"י לגבי עולם האצי'. והנה, נה"י דא"ק (א"ק הוא בחי' מחשבה הקדומה דאנא אמלוך) בקע הפרסא שבין אצי' לבי"ע, ומאיר בבי"ע. והנה, משה הוא בחי' אצי', שבאצי' איהו וחיוהי וגרמוהי חד, ולכן משה ניגש אל הוי' בחי' אורות דאצי', משא"כ בבי"ע מאיר רק בחי' תחת רגליו, דהכסא הוא בחי' הפרסא שבין אצי' לבי"ע.והנה, שם מ"ה הוא עצם הביטול, והוא בחי' אבן שבידי שמים, ושם ב"ן הוא ביטול היש, שהוא בחי' לבנים, בריאה בידי אדם, והוא בחי' האותיות שמשבעים אומות, בחי' התורה שמדברים בשבעים לשון, ובחי' משא ומתן שעי"ז נעשה אכילה, שכל זה הוא בחי' לבינה, וע"י ששורפים אותה תחילה באש האהבה, ועי"ז מתבררים. אך באצי' הכל הוא בחי' אבנים, אך נדב ואביהוא וע' זקנים ראו את בחי' לבנת הספיר, בחי' שם ב"ן, ועצם השמים בחי' שם מ"ה, ועי"ז מגיעים לבחי' טהירו עילאה (לפי עמק המלך הוא למעלה מבחי' א"ק ולפי הרח"ו הוא בחי' א"ק), כי נעוץ תחילתן בסופן."ואל אצילי בני ישראל", שהם נדב ואביהוא וע' זקנים, שהם בחי' אצי' שבבי"ע, "לא שלח ידו", שלא נתגלה להם בחי' הידים העליונים שהן למעלה מן הכסא וסמוכים אל הראש (בחי' המדות עצמם)."ויחזו את אלוקים ויאכלו וישתו", ויחזו הוא תרגום של ראי', תרגום הוא בחי' אחוריים, שהשיגו רק את בחי' אלוקים המעלים על שם הוי'. "ויאכלו וישתו", אכילה הוא חבי' תורה שבכתב, בחי' חכמה, ושתי', שמרכך את הדם עד שיכול לבוא למוח, הוא בחי' תורה שבעל פה, בחי' בינה. או שאכליהל הוא בחי' תורה, ושתי' הוא בחי' תפילה, וצריך להיות שניהם.(sichos.net) Support the show
To sponsor an entire parsha of content, please email projectlikkuteitorah@gmail.com

והנה, ידוע שירידה צורך עלי', וירידת הנשמה למטה הוא כדי שיהי' לה עלי' ע"י אותיות התורה, שישנם אותיות שענינם העלאה, וישנם אותיות שענינם המשכה. וזהו "ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר", דהנה, אבנים נעשו בידי שמים, בחי' אותיות תרה שבכתב, ולבנים שנעשים בידי בני אדם, הם האותיות של שבעים לשון שמדברים בהם, ועל ידי ששמים אותם בכבשן, היינו שנשרפים באש האהבה לה', אזי מתעלים לבחי' טהורה היא. וזהו "כמעשה לבנת הספיר", "לבנת" לשון לבינה, שע"י בירור אותיות דע' אומות הם מתעלים לבחי' אותיות התורה, בחי' "וכעצם השמים לטוהר".
וזהו "ויראו את אלוקי ישראל", דרק משה הי' למעלה מבחי' כסא, משא"כ הזקנים הי' השגתם רק בבריאה, ע"י בחי' כסא, ולכן נאמר בהם "ויראו את אלוקי ישראל", בחי' אלוקים הוא ההארה שבא ע"י העלם הכסא, ולכן ראו את "לבנת הספיר", אותיות דע' לשון, שהיא "כעצם השמים לטוהר", כמו אותיות התורה שנמשכו בבי"ע.
וזהו "ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו", דבחי' ידים קאי על בחי' חג"ת, שסמוכין אל הראש ומחוברים אל הראש, והם למעלה מבחי' הכסא, ולכן "לא שלח ידו" אל הזקנים, שהרי הקנים מקבים רק הארת אצי' המתלבש בבי"ע.

ביאור ע"פ ותחת רגליו (עח, ב)
עולם הבריאה נחשב לבחי' נה"י לגבי עולם האצי'. והנה, נה"י דא"ק (א"ק הוא בחי' מחשבה הקדומה דאנא אמלוך) בקע הפרסא שבין אצי' לבי"ע, ומאיר בבי"ע. והנה, משה הוא בחי' אצי', שבאצי' איהו וחיוהי וגרמוהי חד, ולכן משה ניגש אל הוי' בחי' אורות דאצי', משא"כ בבי"ע מאיר רק בחי' תחת רגליו, דהכסא הוא בחי' הפרסא שבין אצי' לבי"ע.
והנה, שם מ"ה הוא עצם הביטול, והוא בחי' אבן שבידי שמים, ושם ב"ן הוא ביטול היש, שהוא בחי' לבנים, בריאה בידי אדם, והוא בחי' האותיות שמשבעים אומות, בחי' התורה שמדברים בשבעים לשון, ובחי' משא ומתן שעי"ז נעשה אכילה, שכל זה הוא בחי' לבינה, וע"י ששורפים אותה תחילה באש האהבה, ועי"ז מתבררים. אך באצי' הכל הוא בחי' אבנים, אך נדב ואביהוא וע' זקנים ראו את בחי' לבנת הספיר, בחי' שם ב"ן, ועצם השמים בחי' שם מ"ה, ועי"ז מגיעים לבחי' טהירו עילאה (לפי עמק המלך הוא למעלה מבחי' א"ק ולפי הרח"ו הוא בחי' א"ק), כי נעוץ תחילתן בסופן.
"ואל אצילי בני ישראל", שהם נדב ואביהוא וע' זקנים, שהם בחי' אצי' שבבי"ע, "לא שלח ידו", שלא נתגלה להם בחי' הידים העליונים שהן למעלה מן הכסא וסמוכים אל הראש (בחי' המדות עצמם).
"ויחזו את אלוקים ויאכלו וישתו", ויחזו הוא תרגום של ראי', תרגום הוא בחי' אחוריים, שהשיגו רק את בחי' אלוקים המעלים על שם הוי'. "ויאכלו וישתו", אכילה הוא חבי' תורה שבכתב, בחי' חכמה, ושתי', שמרכך את הדם עד שיכול לבוא למוח, הוא בחי' תורה שבעל פה, בחי' בינה. או שאכליהל הוא בחי' תורה, ושתי' הוא בחי' תפילה, וצריך להיות שניהם.(sichos.net)
★ Support this podcast ★