Torah Ohr Daf 83 - The Tzitz w/ Rabbi Dovid Leib Shmerling
E58

Torah Ohr Daf 83 - The Tzitz w/ Rabbi Dovid Leib Shmerling

Summary

To sponsor an entire parshah, please email projectlikkuteitorah@gmail.comועשית ציץ זהב טהור (פג, א)הנה ציץ הוא מלשון "יציץ נזרו", "נץ החמה", דהיינו הארת אור וזיו, והוא אור האהבה הבא מלמעלמה והוא בחי' אהרן, הממשיך בחי' אהבה רבה. והנה, על אהבה זו נאמר "מציץ מן החרכים", כי משחרב בית המקדש יש כותל ומחיצה של ברזך המפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים (אך לא בין אביהם לישראל), ואעפ"כ ע"י הרהורי תשובה, בחי' לב נשבר, נעשה חלונות וחרכים, האהבה העליונה מציץ מן החרכים.והנה, עיקר המסך המבדיל הוא "ראשית גוים עמלק", בחי' גסות הרוח. וע"י בחי' עמלק הנה מ"כסא" - השראת השכינה -נעשה "כס" - לשון כיסוי, המכסה על בחי' י"ה שלא יבוא בגילוי בו"ה, שאף שמבין מ"מ לא יהי' אהבה בהתגלות ליבו.והעצה לבחי' עמלק הוא כמו שנאמר במלחמת עמלק "בחר לנו אנשים", להיות בבחי' אנשי משה, בחי' "ונחנו מ"ה", בחי' ביטול והתכללות באוא"ס. והוא ע"י עסק התורה, בחי' חכמה, שבה מלובש אוא"ס. ןעיז כובש בחי' עמל' שהוא בחי' היש. וזהו "ועשית ציץ", שקאי על משה, שהוא העושה את הציץ שעל ידו יהי' בחי' "יציץ נזרו" של אור האהבה."ופתחת עליו פתוחי חותם", הן אותיות התורה שנתלבשה בדברים גשמיים, שהוא כדמיון האותיות הנחקקים על השעוה שאינם בערך אותיות הדיבור והמחשבה. והנה, המשכה זו היא בחי' "קודש ל" מלמטה והוי' למעלה, שהוי' קאי על שם הוישד דלעילא שלמעלמה משם הוי' דלתתא המהוה מאין ליש. וע"י עסק התורה נמשך אתעדל"ת - "קודש ל" - ואתערותא דלעילא - הוי' למעלה - ועי"ז נעשה גילוי האהבה העליונה על מצח אהרן.וביאור ענין המצח, הנה בגשמיות יש תלת חללי דגלגלתא, תלת מוחין חב"ד, ויש גלגלתא דחפיא על מוחא, שהוא בחי' המצח, המעלים על גילוי הדעת, ולכן אחר התפילה חולפת ועוברת האהבה, וצריך לחזור בכל יום ולעורר את האהבה, בכל יום יהיו בעיניך כחדשים. וזו "והי' על מצח אהרן", שגם אחר התפילה נשאר רשימו של האהבה על המצח, והוא בחי' רצון פשוט לדבקה בו ית', ורצון זה יכול להיות תמיד, וזהו "והי' על מצחו תמיד לרצון להם לפני הוי'", וע"י אתעדל"ת זו מתעורר בחי' הוי' מקור י"ג מדות הרחמים להיות נושא את עון הקדשים, ולהיות אתהפכא.ביאור על הנ"ל (פג, ד)תלת מוחין דגלגלתא הם תלת מוחין חב"ד, ןמוח הדעת הוא בחי' התקשרות הפנימיות, ולעומתו הוא בחי' המצח שהוא חיצוניות המוחין, היינו ההסכמה לעשות מה שרצה ע"פ השכל.והנה, אהרן הוא מז' רועים, והוא ממשיך בחי' רעותא דליבא, אך יש בחי' מחיצה של ברסל המפסקת, ורק שלפעמים יש בחי' "מציץ מן החרכים", והעצה שיהי' האהבה על מצחו תמיד הוא ע"י בחי' משה, ונחנו מ"ה שעל ידי, בחי' אנשי משה נלחמים בעמלק, שהוא בחי' חוצפה וגסות.Sichos.net Support the show
To sponsor an entire parshah, please email projectlikkuteitorah@gmail.com

ועשית ציץ זהב טהור (פג, א)
הנה ציץ הוא מלשון "יציץ נזרו", "נץ החמה", דהיינו הארת אור וזיו, והוא אור האהבה הבא מלמעלמה והוא בחי' אהרן, הממשיך בחי' אהבה רבה. והנה, על אהבה זו נאמר "מציץ מן החרכים", כי משחרב בית המקדש יש כותל ומחיצה של ברזך המפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים (אך לא בין אביהם לישראל), ואעפ"כ ע"י הרהורי תשובה, בחי' לב נשבר, נעשה חלונות וחרכים, האהבה העליונה מציץ מן החרכים.
והנה, עיקר המסך המבדיל הוא "ראשית גוים עמלק", בחי' גסות הרוח. וע"י בחי' עמלק הנה מ"כסא" - השראת השכינה -נעשה "כס" - לשון כיסוי, המכסה על בחי' י"ה שלא יבוא בגילוי בו"ה, שאף שמבין מ"מ לא יהי' אהבה בהתגלות ליבו.
והעצה לבחי' עמלק הוא כמו שנאמר במלחמת עמלק "בחר לנו אנשים", להיות בבחי' אנשי משה, בחי' "ונחנו מ"ה", בחי' ביטול והתכללות באוא"ס. והוא ע"י עסק התורה, בחי' חכמה, שבה מלובש אוא"ס. ןעי
ז כובש בחי' עמל' שהוא בחי' היש. וזהו "ועשית ציץ", שקאי על משה, שהוא העושה את הציץ שעל ידו יהי' בחי' "יציץ נזרו" של אור האהבה.
"ופתחת עליו פתוחי חותם", הן אותיות התורה שנתלבשה בדברים גשמיים, שהוא כדמיון האותיות הנחקקים על השעוה שאינם בערך אותיות הדיבור והמחשבה. והנה, המשכה זו היא בחי' "קודש ל" מלמטה והוי' למעלה, שהוי' קאי על שם הוישד דלעילא שלמעלמה משם הוי' דלתתא המהוה מאין ליש. וע"י עסק התורה נמשך אתעדל"ת - "קודש ל" - ואתערותא דלעילא - הוי' למעלה - ועי"ז נעשה גילוי האהבה העליונה על מצח אהרן.
וביאור ענין המצח, הנה בגשמיות יש תלת חללי דגלגלתא, תלת מוחין חב"ד, ויש גלגלתא דחפיא על מוחא, שהוא בחי' המצח, המעלים על גילוי הדעת, ולכן אחר התפילה חולפת ועוברת האהבה, וצריך לחזור בכל יום ולעורר את האהבה, בכל יום יהיו בעיניך כחדשים. וזו "והי' על מצח אהרן", שגם אחר התפילה נשאר רשימו של האהבה על המצח, והוא בחי' רצון פשוט לדבקה בו ית', ורצון זה יכול להיות תמיד, וזהו "והי' על מצחו תמיד לרצון להם לפני הוי'", וע"י אתעדל"ת זו מתעורר בחי' הוי' מקור י"ג מדות הרחמים להיות נושא את עון הקדשים, ולהיות אתהפכא.
ביאור על הנ"ל (פג, ד)
תלת מוחין דגלגלתא הם תלת מוחין חב"ד, ןמוח הדעת הוא בחי' התקשרות הפנימיות, ולעומתו הוא בחי' המצח שהוא חיצוניות המוחין, היינו ההסכמה לעשות מה שרצה ע"פ השכל.
והנה, אהרן הוא מז' רועים, והוא ממשיך בחי' רעותא דליבא, אך יש בחי' מחיצה של ברסל המפסקת, ורק שלפעמים יש בחי' "מציץ מן החרכים", והעצה שיהי' האהבה על מצחו תמיד הוא ע"י בחי' משה, ונחנו מ"ה שעל ידי, בחי' אנשי משה נלחמים בעמלק, שהוא בחי' חוצפה וגסות.
Sichos.net

★ Support this podcast ★