Torah Ohr Daf 32 Mikeitz & Chanukah
Summary
w/ Rabbi Dovid Leib Shmerlingוהנה, קודם מ"ת היו עליונים ותחתונים ניזונים בחסדו של הקב"ה באתעדל"ע, אבל אחר מ"ת הנה קיום ומזון העולם הוא ע"י מעשה התחתונים בתומ"צ ממטה למעלה. וז"ש דוד המלך "מה גדלו מעשיך ה'" כי מה שנמשך דרך הלכה אחת הוא מזון וקיום כל העולמות, ואם זה גדולת מעשיו אזי כ"ש ד"מאוד עמקן מחשבותיך", ומזה יתבונן המשכיל להיות בתורת ה' חפצו להיות שש ועלז בה. וזהו "זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי", שהיה שש ושמח בהם. אך באמת אין זו לבדה שבח ומעלת התורה, אלא כמ"ש "ובלילה שירה עימי", שירו קרי, היינו שירו, שעשועים של הקב"ה. והנה ע"י שמחה ותענוג זה יסיר כל מונע מבית ומחוץ. אך כשאין לו בחי' שעשועים הנ"ל אזי נאמר "ויהי מקץ שנתיים ימים", שבחי' "שעשועים יום יום", בחי' "ימים" הוא בבחי' קץ, אזי "ופרעה חולם", היינו שאע"פ שיש בחי' פרעה בהתגלות אלוקות ע"י התפילה, הנה אחר זה נעשה "שבע פרות אחרות גו' ותאכלנה גו' ולא נודע גו'", שאחר התפילה יכול להתעורר מדות ותאוות גשמיים. משא"כ כשיש לו בחי' טעמים ושירה הנ"ל שאז אמרו כל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד נמשך עליו ביום, שנמשך לו מלמעלה אהבה חדשה יותר מכדי טבעו, ומשם נמשך יאור, שהיאור עומד על החלום וממשיך עליו הארה רבה ועצומה שלא יהיו פרות רעות כלל, כי אין רע יורד מלמעלה. ענין חנוכה (לב,ב)קבעו הנס בנרות מפני שהגזירה הי' על תומ"צ, וכתיב "כי נר מצוה ותורה אור". ולהבין פסוק זה הנה אף שהשמן אין בו אור מצד עצמו מ"מ על ידו נמשך להב שלהבת האור, ועד"ז הוא במצוה, שהיא רצון בלי שום טעם אך על ידי המצות נמשך גילוי החכמה - תורה שבעל פה.דהנה כתיב "בבוקר בבוקר בהטיבו גו' ובהעלות אהרן גו' בין הערבים", דאהרן משפיע לנשמות ישראל שיאירו באור האהבה. והנה, אף שהאש יורד מן השמים מ"מ מצוה להביא מן ההדיוט, והוא האהבה הנלקח מחמת העולמות שכולם מקבלים חיותם רק מבחי' מלכות, ולכן "ואהבת" מלשון אבה, חפץ ורצון שיהי' "ה' אלוקיך", וע"י אתערותא דלתתא זו יחול עליו אור האהבה העליונה, ובחי' זו נקרא "בהיטיבו", שהאהבה הבאה מלמעלה מגדלת ומטיבה את האהבה שלמטה. אך באמת גם האהבה שמלמטה באה ע"י העזר מלמעלה וזהו "ובהעלות אהרן גו' בין הערבים", אבל מדת בוקר הוא בחי' "בהטיבו", אך מי הזוכה שיגיע איליו בחי' אהרן העליון הנה זהו ע"י תורה ומצוות, שנמשכים ממקום גבוה מאוד נעלה ולכן אין בהם השגה, כמשל השמן הנ"ל. ת"ר מצות נר חנוכה (לב, ד)המצוות נקראים לבושים, דשרש המצות הוא מכתר, אך המצוה הוא לבוש לנשמה בג"ע שתוכל ליהנות מזיו השכינה, והוא ע"ד מסך ופרגוד המסתיר אור גדול, כך המצוות הם בחי' משל שע"י תוכל הנשמה להשיג מאוא"ס, ולזה באה הנשמה למטה, כי נעוץ תחילתן בסופן, שאוא"ס בא דוקא בדברים גשמיים. Support the showw/ Rabbi Dovid Leib Shmerling
והנה, קודם מ"ת היו עליונים ותחתונים ניזונים בחסדו של הקב"ה באתעדל"ע, אבל אחר מ"ת הנה קיום ומזון העולם הוא ע"י מעשה התחתונים בתומ"צ ממטה למעלה. וז"ש דוד המלך "מה גדלו מעשיך ה'" כי מה שנמשך דרך הלכה אחת הוא מזון וקיום כל העולמות, ואם זה גדולת מעשיו אזי כ"ש ד"מאוד עמקן מחשבותיך", ומזה יתבונן המשכיל להיות בתורת ה' חפצו להיות שש ועלז בה. וזהו "זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי", שהיה שש ושמח בהם. אך באמת אין זו לבדה שבח ומעלת התורה, אלא כמ"ש "ובלילה שירה עימי", שירו קרי, היינו שירו, שעשועים של הקב"ה. והנה ע"י שמחה ותענוג זה יסיר כל מונע מבית ומחוץ. אך כשאין לו בחי' שעשועים הנ"ל אזי נאמר "ויהי מקץ שנתיים ימים", שבחי' "שעשועים יום יום", בחי' "ימים" הוא בבחי' קץ, אזי "ופרעה חולם", היינו שאע"פ שיש בחי' פרעה בהתגלות אלוקות ע"י התפילה, הנה אחר זה נעשה "שבע פרות אחרות גו' ותאכלנה גו' ולא נודע גו'", שאחר התפילה יכול להתעורר מדות ותאוות גשמיים. משא"כ כשיש לו בחי' טעמים ושירה הנ"ל שאז אמרו כל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד נמשך עליו ביום, שנמשך לו מלמעלה אהבה חדשה יותר מכדי טבעו, ומשם נמשך יאור, שהיאור עומד על החלום וממשיך עליו הארה רבה ועצומה שלא יהיו פרות רעות כלל, כי אין רע יורד מלמעלה.
והנה, קודם מ"ת היו עליונים ותחתונים ניזונים בחסדו של הקב"ה באתעדל"ע, אבל אחר מ"ת הנה קיום ומזון העולם הוא ע"י מעשה התחתונים בתומ"צ ממטה למעלה. וז"ש דוד המלך "מה גדלו מעשיך ה'" כי מה שנמשך דרך הלכה אחת הוא מזון וקיום כל העולמות, ואם זה גדולת מעשיו אזי כ"ש ד"מאוד עמקן מחשבותיך", ומזה יתבונן המשכיל להיות בתורת ה' חפצו להיות שש ועלז בה. וזהו "זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי", שהיה שש ושמח בהם. אך באמת אין זו לבדה שבח ומעלת התורה, אלא כמ"ש "ובלילה שירה עימי", שירו קרי, היינו שירו, שעשועים של הקב"ה. והנה ע"י שמחה ותענוג זה יסיר כל מונע מבית ומחוץ. אך כשאין לו בחי' שעשועים הנ"ל אזי נאמר "ויהי מקץ שנתיים ימים", שבחי' "שעשועים יום יום", בחי' "ימים" הוא בבחי' קץ, אזי "ופרעה חולם", היינו שאע"פ שיש בחי' פרעה בהתגלות אלוקות ע"י התפילה, הנה אחר זה נעשה "שבע פרות אחרות גו' ותאכלנה גו' ולא נודע גו'", שאחר התפילה יכול להתעורר מדות ותאוות גשמיים. משא"כ כשיש לו בחי' טעמים ושירה הנ"ל שאז אמרו כל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד נמשך עליו ביום, שנמשך לו מלמעלה אהבה חדשה יותר מכדי טבעו, ומשם נמשך יאור, שהיאור עומד על החלום וממשיך עליו הארה רבה ועצומה שלא יהיו פרות רעות כלל, כי אין רע יורד מלמעלה.
ענין חנוכה (לב,ב)
קבעו הנס בנרות מפני שהגזירה הי' על תומ"צ, וכתיב "כי נר מצוה ותורה אור". ולהבין פסוק זה הנה אף שהשמן אין בו אור מצד עצמו מ"מ על ידו נמשך להב שלהבת האור, ועד"ז הוא במצוה, שהיא רצון בלי שום טעם אך על ידי המצות נמשך גילוי החכמה - תורה שבעל פה.
דהנה כתיב "בבוקר בבוקר בהטיבו גו' ובהעלות אהרן גו' בין הערבים", דאהרן משפיע לנשמות ישראל שיאירו באור האהבה. והנה, אף שהאש יורד מן השמים מ"מ מצוה להביא מן ההדיוט, והוא האהבה הנלקח מחמת העולמות שכולם מקבלים חיותם רק מבחי' מלכות, ולכן "ואהבת" מלשון אבה, חפץ ורצון שיהי' "ה' אלוקיך", וע"י אתערותא דלתתא זו יחול עליו אור האהבה העליונה, ובחי' זו נקרא "בהיטיבו", שהאהבה הבאה מלמעלה מגדלת ומטיבה את האהבה שלמטה. אך באמת גם האהבה שמלמטה באה ע"י העזר מלמעלה וזהו "ובהעלות אהרן גו' בין הערבים", אבל מדת בוקר הוא בחי' "בהטיבו", אך מי הזוכה שיגיע איליו בחי' אהרן העליון הנה זהו ע"י תורה ומצוות, שנמשכים ממקום גבוה מאוד נעלה ולכן אין בהם השגה, כמשל השמן הנ"ל.
ת"ר מצות נר חנוכה (לב, ד)
המצוות נקראים לבושים, דשרש המצות הוא מכתר, אך המצוה הוא לבוש לנשמה בג"ע שתוכל ליהנות מזיו השכינה, והוא ע"ד מסך ופרגוד המסתיר אור גדול, כך המצוות הם בחי' משל שע"י תוכל הנשמה להשיג מאוא"ס, ולזה באה הנשמה למטה, כי נעוץ תחילתן בסופן, שאוא"ס בא דוקא בדברים גשמיים.
★ Support this podcast ★