Torah Ohr Daf 86 w/ Rabbi Baruch Epstein
Summary
To sponsor an entire parshah, please email projectlikkuteitorah@gmail.com ואהבה זו שבאה מראי' חושית נמשכת מלמעלה, "וה' עליהם יראה". ועל זה תיקנו כל סדר התפילה, שאנו מבקשים שיאיר עלינו אור האהבה בהתגלות. דהנה, המלאכים אין אומרים קדוש עד שבני ישראל אומרים קדוש, והוא מפני שהמלאכים עצמם אינם אומרים קדוש והם רק בטלים לחיות שבהם, כי הם בתכלית הביטול, ורק בני ישראל, מצד הגוף שלהם, הם מציאות יש, והם אומרים קדוש, שה' קדוש ומובדל מהם, ועי"ז נעשה יתרון האור מתוך החושך, ורק עי"ז נמשך בחי' יתרון זה גם להמלאכים (שמצד עצמם אינם בבחי' מציאות ולכן אינם יכולים לומר שה' קדוש ומובדל ממציאותם).והנה, כל זה הוא בחי' מלמטה למעלה, ובחי' התורה הוא המשכה מלמעלה למטה, והוא בחי' "ובכל נפשך", שיומשך בכל חלקי הנפש. "ובכל מאדך" הוא בחי' התשובה, שהוא אהבה יותר מכפי מידתו, והוא בחי' ביטול הנפש במציאות ממש להשתפך אל חיק אביה. והזוכה לבחי' זו הוא הבעל תשובה מפני שהי' תחילה בארץ צי' ועיף, ואז נעשה "ויזעקו אל ה'", ועי"ז מתגלה אהבה רבה ועצומה בכלות הנפש.וזהו "שמאלו תחת לראשי", שמבחי' ריחוק שהי' בו מקודם נעשה בחי' הרמת ראש, בחי' עבודת הראש של הנשמה. ובחי' "שוב" שאחר זה הוא בחי' "וימינו תחבקני", תורה ומצות שהם נמשכים למטה, והם מחבקים את האדם, כמשל המחבק את חבירו מאחוריו ואינו מניחו ליפול, ועד"ז הוא ענין תורה ומצות, שגם כשהאדם פונה לעסקיו הם אוחזים את האדם שלא יפול ממדריגתו, להיות בבחי' פנים בפנים.וזהו "ונתנו איש כפר נפשו בפקד אותם", כשיפקד ויחסר פגם האות שלהם, אזי התיקון הוא ע"י הצדקה שעי"ז מקשר ומעלה את נפשו לה'.זה יתנו כל העובר על הפקודים (פו, ג)"זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש עשרים גרה השקל". כתיב "נודע בשערים", שהקב"ה הוא הבעל ומשפיע אהבה ויראה לכנס"י, לכל חד לפום שיעורא דילה. אך להבין מהו ענין הבחירה. הנה כתיב "ואהבת", שבזה ב' פירושים, לשון ציווי ולשון הבטחה, לשון ציווי הוא על האהבה שבאה ע"י ההתבוננות, שמתבונן בשכלו באחדות ה', איך שכל העולמות הם בטלים בביטול גמור, והיש הוא שקר גמור, ולכן לא יחשוב כלל בדבר גשמי, אלא יהי' במס"נ. אך מפני שאי אפשר שלא יחשוב כלל, לכן צריך לקשר מחדו"מ שלו לה' ע"י התורה והמצות. וזהו האהבה התלויה בבחירת האדם. ו"אהבה" לשון הבטחה הוא האהבה הבאה מלמעלה, והוא בחי' שמיעה שלמעלה מהתבוננות. וזהו "שקל הקודש" בחי' כסף, "נכסוף נכספתה", שהוא בחי' אהבה, וב' בחינות אהבה אלו הנה כל אחד כולל י', בחי' שכל ומדות. וזהו "עשרים גרה השקל" שקאי על ב' בחי' אהבה אלו. וזהו "כל העובר על הפקודים", כענין "וה' פקד את שרה", היינו הנשמות שמקבלים את האהבה מלמעלה. אך לא כל אחד זוכה לזה, אך מחצית השקל הוא בחי' האהבה הראשונה שהיא חיוב על כל אחד, "כל העובר על הפקודים", גם למי שעבר ח"ו על איזה מצוה, אעפ"כ חובה עליו ליתן מחצית השקל, בחי' עשר שלו.Sichos.net Support the showTo sponsor an entire parshah, please email projectlikkuteitorah@gmail.com
ואהבה זו שבאה מראי' חושית נמשכת מלמעלה, "וה' עליהם יראה". ועל זה תיקנו כל סדר התפילה, שאנו מבקשים שיאיר עלינו אור האהבה בהתגלות. דהנה, המלאכים אין אומרים קדוש עד שבני ישראל אומרים קדוש, והוא מפני שהמלאכים עצמם אינם אומרים קדוש והם רק בטלים לחיות שבהם, כי הם בתכלית הביטול, ורק בני ישראל, מצד הגוף שלהם, הם מציאות יש, והם אומרים קדוש, שה' קדוש ומובדל מהם, ועי"ז נעשה יתרון האור מתוך החושך, ורק עי"ז נמשך בחי' יתרון זה גם להמלאכים (שמצד עצמם אינם בבחי' מציאות ולכן אינם יכולים לומר שה' קדוש ומובדל ממציאותם).
ואהבה זו שבאה מראי' חושית נמשכת מלמעלה, "וה' עליהם יראה". ועל זה תיקנו כל סדר התפילה, שאנו מבקשים שיאיר עלינו אור האהבה בהתגלות. דהנה, המלאכים אין אומרים קדוש עד שבני ישראל אומרים קדוש, והוא מפני שהמלאכים עצמם אינם אומרים קדוש והם רק בטלים לחיות שבהם, כי הם בתכלית הביטול, ורק בני ישראל, מצד הגוף שלהם, הם מציאות יש, והם אומרים קדוש, שה' קדוש ומובדל מהם, ועי"ז נעשה יתרון האור מתוך החושך, ורק עי"ז נמשך בחי' יתרון זה גם להמלאכים (שמצד עצמם אינם בבחי' מציאות ולכן אינם יכולים לומר שה' קדוש ומובדל ממציאותם).
והנה, כל זה הוא בחי' מלמטה למעלה, ובחי' התורה הוא המשכה מלמעלה למטה, והוא בחי' "ובכל נפשך", שיומשך בכל חלקי הנפש. "ובכל מאדך" הוא בחי' התשובה, שהוא אהבה יותר מכפי מידתו, והוא בחי' ביטול הנפש במציאות ממש להשתפך אל חיק אביה. והזוכה לבחי' זו הוא הבעל תשובה מפני שהי' תחילה בארץ צי' ועיף, ואז נעשה "ויזעקו אל ה'", ועי"ז מתגלה אהבה רבה ועצומה בכלות הנפש.
וזהו "שמאלו תחת לראשי", שמבחי' ריחוק שהי' בו מקודם נעשה בחי' הרמת ראש, בחי' עבודת הראש של הנשמה. ובחי' "שוב" שאחר זה הוא בחי' "וימינו תחבקני", תורה ומצות שהם נמשכים למטה, והם מחבקים את האדם, כמשל המחבק את חבירו מאחוריו ואינו מניחו ליפול, ועד"ז הוא ענין תורה ומצות, שגם כשהאדם פונה לעסקיו הם אוחזים את האדם שלא יפול ממדריגתו, להיות בבחי' פנים בפנים.
וזהו "ונתנו איש כפר נפשו בפקד אותם", כשיפקד ויחסר פגם האות שלהם, אזי התיקון הוא ע"י הצדקה שעי"ז מקשר ומעלה את נפשו לה'.
זה יתנו כל העובר על הפקודים (פו, ג)
"זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש עשרים גרה השקל". כתיב "נודע בשערים", שהקב"ה הוא הבעל ומשפיע אהבה ויראה לכנס"י, לכל חד לפום שיעורא דילה. אך להבין מהו ענין הבחירה. הנה כתיב "ואהבת", שבזה ב' פירושים, לשון ציווי ולשון הבטחה, לשון ציווי הוא על האהבה שבאה ע"י ההתבוננות, שמתבונן בשכלו באחדות ה', איך שכל העולמות הם בטלים בביטול גמור, והיש הוא שקר גמור, ולכן לא יחשוב כלל בדבר גשמי, אלא יהי' במס"נ. אך מפני שאי אפשר שלא יחשוב כלל, לכן צריך לקשר מחדו"מ שלו לה' ע"י התורה והמצות. וזהו האהבה התלויה בבחירת האדם. ו"אהבה" לשון הבטחה הוא האהבה הבאה מלמעלה, והוא בחי' שמיעה שלמעלה מהתבוננות. וזהו "שקל הקודש" בחי' כסף, "נכסוף נכספתה", שהוא בחי' אהבה, וב' בחינות אהבה אלו הנה כל אחד כולל י', בחי' שכל ומדות. וזהו "עשרים גרה השקל" שקאי על ב' בחי' אהבה אלו. וזהו "כל העובר על הפקודים", כענין "וה' פקד את שרה", היינו הנשמות שמקבלים את האהבה מלמעלה. אך לא כל אחד זוכה לזה, אך מחצית השקל הוא בחי' האהבה הראשונה שהיא חיוב על כל אחד, "כל העובר על הפקודים", גם למי שעבר ח"ו על איזה מצוה, אעפ"כ חובה עליו ליתן מחצית השקל, בחי' עשר שלו.
Sichos.net
★ Support this podcast ★