Torah Ohr Daf 87 w/ Rabbi Baruch Epstein
E62

Torah Ohr Daf 87 w/ Rabbi Baruch Epstein

Summary

To sponsor an entire parshah, please email projectlikkuteitorah@gmail.comויקהל משה גו': בציווי הקב"ה למשה נאמר תחילה כלים, ואח"כ היריעות, ואח"כ שמירת שבת, ואילו בציווי משה לישראל נאמר בסדר הפוך. הנה, כלים קאי על התורה שבא בפנימיות, והיריעות קאי על לבושי התומ"צ שהם בבחי' מקיף.ויובן בהקדים "אני הוי' לא שניתי" דכל הבריאה הוא רק מבחי' הארה, מבחי' מדת המלכות.והנה, מדת המלכות הוא א"ס, ולכן ההמשכה ממלכות הוא בבחי' סובב וממלא, שעיקר האור נשאר בבחי' מקיף, ורק הארה מצומצמת נמשכת בפנימיות. וזהו אחד הטעמים שההמשכה מבחי' המלכות נקרא בשם אור, דגם האור אינו בא בפנימיות בדבר אלא הוא מקיף עליו.והנה, עד"ז הוא בהמשכת אוא"ס שע"י האדם, שהמצוות ממשיכים בבחי' מקיף, שזהו"ע היריעות, וזהו שהיו ז' מינים ביריעות, "תכלת וארגמן גו'", שהם כנגד ז' מדות העליונות.והתורה הוא בחי' הכלים. אך מקודם צריך לבאר ענין השבת, דבשבת ישנה נשמה יתירה (אף שלכאורה האדם אינו מרגיש שינוי בחיותו ביום השבת). ויובן בהקדים ענין ואהבת, שע"י ההתבוננות בהוי' אחד, איך שהז' רקיעים וארץ בטלים ליחודו ית', הנה עי"ז יבוא לבחי' ואהבת.והנה כל זה הוא בששת ימי החול, שאז הוא זמן העבודה, והאהבה שע"י ההתבוננות הוא בחי' עבודה, אך בשבת מאיר האהבה שלמעלה מההתבוננות. וזהו מרצון שלמעלה מטו"ד, ובחי' זו מאירה בשבת, וזהו "שער גו' הפונה קדים יהי' פתוח", "קדים" הוא בחי' שלמעלה מחכמה, ובחי' זו מתגלה בשבת.Sichos.net  Support the show
To sponsor an entire parshah, please email projectlikkuteitorah@gmail.com

ויקהל משה גו': בציווי הקב"ה למשה נאמר תחילה כלים, ואח"כ היריעות, ואח"כ שמירת שבת, ואילו בציווי משה לישראל נאמר בסדר הפוך. הנה, כלים קאי על התורה שבא בפנימיות, והיריעות קאי על לבושי התומ"צ שהם בבחי' מקיף.
ויובן בהקדים "אני הוי' לא שניתי" דכל הבריאה הוא רק מבחי' הארה, מבחי' מדת המלכות.
והנה, מדת המלכות הוא א"ס, ולכן ההמשכה ממלכות הוא בבחי' סובב וממלא, שעיקר האור נשאר בבחי' מקיף, ורק הארה מצומצמת נמשכת בפנימיות. וזהו אחד הטעמים שההמשכה מבחי' המלכות נקרא בשם אור, דגם האור אינו בא בפנימיות בדבר אלא הוא מקיף עליו.
והנה, עד"ז הוא בהמשכת אוא"ס שע"י האדם, שהמצוות ממשיכים בבחי' מקיף, שזהו"ע היריעות, וזהו שהיו ז' מינים ביריעות, "תכלת וארגמן גו'", שהם כנגד ז' מדות העליונות.
והתורה הוא בחי' הכלים. אך מקודם צריך לבאר ענין השבת, דבשבת ישנה נשמה יתירה (אף שלכאורה האדם אינו מרגיש שינוי בחיותו ביום השבת). ויובן בהקדים ענין ואהבת, שע"י ההתבוננות בהוי' אחד, איך שהז' רקיעים וארץ בטלים ליחודו ית', הנה עי"ז יבוא לבחי' ואהבת.
והנה כל זה הוא בששת ימי החול, שאז הוא זמן העבודה, והאהבה שע"י ההתבוננות הוא בחי' עבודה, אך בשבת מאיר האהבה שלמעלה מההתבוננות. וזהו מרצון שלמעלה מטו"ד, ובחי' זו מאירה בשבת, וזהו "שער גו' הפונה קדים יהי' פתוח", "קדים" הוא בחי' שלמעלה מחכמה, ובחי' זו מתגלה בשבת.
Sichos.net 
★ Support this podcast ★