Torah Ohr Daf 88 - w/ Rabbi Baruch Epstein
Summary
To sponsor an entire parshah, please email projectlikkuteitorah@gmail.comוזהו "שבת שבתון לה'", שהכלי להמשכת רצון העליון שלמעלה מהשכל הנמשך ומתגלה בשבת, הוא הרצון התחתון שנולד מן השכל והתתבוננות בכל ו' ימי המעשה, שהוא הכלי לגילוי רצון העליון בשבת (וזהו "א-ל דעות הוי'", שדעת הוא לשון רצון, וב' הרצונות הנ"ל מתחברים יחד).והנה, כשרצון העליון מתלבש ברצון התחתון ביום השבת, אזי נמשך ממנו ג"כ הארה בכל ששת ימי המעשה, וגילוי הארה זו הוא בשעת התפילה דחול, שהתפילה הוא הממוצע בין ימי החול ליום השבת (וזהו שהתפילה הוא בחי' סולם).והנה, ע"י התורה ג"כ ממשיכים מרצון העליון לרצון התחתון, דשורש התורה היא מרצון העליון (ורק שמחכמה נפקת ונתלבשה במדות). והנה, התורה היא נגד כלי המשכן שולחן ומנורה (דהארון הוא שורש התורה), דששה קני מנורה קאי על ששה סדרי משנה, שמחוברים לגוף המנורה בחי' תושב"כ ע"י כפתור שהוא עבה יותר משאר המנורה, שהרי תושבע"פ מוסיף בתושב"כ וכן להיפך, ומקום החיבור הוא עב יותר. והשולחן הוא בחי' התורה שהרי התורה היא בחי' לחם. משא"כ המצוות הם בחי' מקיפים, בחי' יריעות המשכן.וע"פ כל הנ"ל יובן שמשה הקדים את ציווי השבת ליריעות וכלים, כי האדם הוא בגוף גשמי ולכן תחילה צריך לעורר בחי' אתעדל"ת, שזהו בחי' שבת אותיות תשב, שהו"ע עליית הנפש, ועי"ז נמשך בחי' המקיפים, דכל המשכה מלמעלה הנה מתחילה נמשך האור בבחי' מקיף על המקבל ואח"כ נשפע ונמשך ממנו הארה הפנימיותו, ולכן הקדים היריעות לכלים.וכ"ז הוא הסדר בעבודת האדם, אך בענין ההמשכה מאוא"ס הוא להיפך, דמתחילה צריך להיות הכלים, דכל המשכה הוא ע"י צמצום עצום, שיהי' הארה מועטת ושיוכלו הנבראים לקבלו, שכ"ז הוא בחי' פנימיים, ומבחי' זו נמשך בחי' מקיף על העולמות, שהו"ע יריעות המשכן. ואח"כ בגמר ירידת ההשפעה למטה הוא בחי' שבת אותיות תשב, שהו"ע המנוחה וההסתלקות אל עצמותו.Sichos.net Support the showTo sponsor an entire parshah, please email projectlikkuteitorah@gmail.com
וזהו "שבת שבתון לה'", שהכלי להמשכת רצון העליון שלמעלה מהשכל הנמשך ומתגלה בשבת, הוא הרצון התחתון שנולד מן השכל והתתבוננות בכל ו' ימי המעשה, שהוא הכלי לגילוי רצון העליון בשבת (וזהו "א-ל דעות הוי'", שדעת הוא לשון רצון, וב' הרצונות הנ"ל מתחברים יחד).
וזהו "שבת שבתון לה'", שהכלי להמשכת רצון העליון שלמעלה מהשכל הנמשך ומתגלה בשבת, הוא הרצון התחתון שנולד מן השכל והתתבוננות בכל ו' ימי המעשה, שהוא הכלי לגילוי רצון העליון בשבת (וזהו "א-ל דעות הוי'", שדעת הוא לשון רצון, וב' הרצונות הנ"ל מתחברים יחד).
והנה, כשרצון העליון מתלבש ברצון התחתון ביום השבת, אזי נמשך ממנו ג"כ הארה בכל ששת ימי המעשה, וגילוי הארה זו הוא בשעת התפילה דחול, שהתפילה הוא הממוצע בין ימי החול ליום השבת (וזהו שהתפילה הוא בחי' סולם).
והנה, ע"י התורה ג"כ ממשיכים מרצון העליון לרצון התחתון, דשורש התורה היא מרצון העליון (ורק שמחכמה נפקת ונתלבשה במדות). והנה, התורה היא נגד כלי המשכן שולחן ומנורה (דהארון הוא שורש התורה), דששה קני מנורה קאי על ששה סדרי משנה, שמחוברים לגוף המנורה בחי' תושב"כ ע"י כפתור שהוא עבה יותר משאר המנורה, שהרי תושבע"פ מוסיף בתושב"כ וכן להיפך, ומקום החיבור הוא עב יותר. והשולחן הוא בחי' התורה שהרי התורה היא בחי' לחם. משא"כ המצוות הם בחי' מקיפים, בחי' יריעות המשכן.
וע"פ כל הנ"ל יובן שמשה הקדים את ציווי השבת ליריעות וכלים, כי האדם הוא בגוף גשמי ולכן תחילה צריך לעורר בחי' אתעדל"ת, שזהו בחי' שבת אותיות תשב, שהו"ע עליית הנפש, ועי"ז נמשך בחי' המקיפים, דכל המשכה מלמעלה הנה מתחילה נמשך האור בבחי' מקיף על המקבל ואח"כ נשפע ונמשך ממנו הארה הפנימיותו, ולכן הקדים היריעות לכלים.
וכ"ז הוא הסדר בעבודת האדם, אך בענין ההמשכה מאוא"ס הוא להיפך, דמתחילה צריך להיות הכלים, דכל המשכה הוא ע"י צמצום עצום, שיהי' הארה מועטת ושיוכלו הנבראים לקבלו, שכ"ז הוא בחי' פנימיים, ומבחי' זו נמשך בחי' מקיף על העולמות, שהו"ע יריעות המשכן. ואח"כ בגמר ירידת ההשפעה למטה הוא בחי' שבת אותיות תשב, שהו"ע המנוחה וההסתלקות אל עצמותו.
Sichos.net
★ Support this podcast ★