Torah Ohr Daf 93 - Divine Energy of Galus (Exile) w/ Rabbi Dovid Leib Shmerling

Summary

To sponsor an entire week of content, please email projectlikkuteitorah@gmail.com אך הנה ידוע שכל אחד רוצה תמיד לידבק בבורא ית' ומתאמץ וכו' אך אינו משיג שום דבר. ויש שוטים שנופלים מזה. אך האמת הוא שבגלות הו"ע "אברהם לא ידענו", שבחי' אברהם, ממכ"ע, אינו בהתגלות, אך "אתה הוי' גואלינו", שבחי' הי' הוה ויהי' הוא גואלינו. שגם עכשיו ה' עונה אך זהו בהתלבשות בטבע. דבדורות הראשונים היו מתפללים ונענים, אך עכשיו "ואני תפילה", שאני - כנס"י - תפילה - מלשון חיבור - להקב"ה. וזהו "ובמות אביה ואימה" - שזהו בחי' אברהם. וההתגלות הוא ע"י "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש גו'" שקאי על ששה סדרי משנה, "מלכות" זה סדר זרעים, "תכלת" סדר מועד, כו'.כי אברהם לא ידענו (צג, א)להבין מ"ש בע"ח ש"בלילה ההוא נדדה גו'" הוא הארת יסוד אבא בנטקבא שלא ע"י ז"א. אך הענין שבין המאציל לנבראים צאיך להיות ממוצע, והוא עשר ספירות דאצי', וחכמה דאצי' היא בחי' הממוצעת, שיש בה מא"ס, אך יש בה גם חכמה תתאה, בחי' נברא, והוא השורש דחיות הנבראים שבבי"ע, שהוא בחי' הדיבור ממכ"ע.וצריך להבין איך נתהוה בחי' דיבור להחיות עולמות מבחי' חכמה עילאה. והענין, דהשפעת החכמה לדיבור הוא ע"י המדות. ובזמן הבית היו ישראל בבחי' פנים בפנים, שבפנים מאיר ומתגלה עיקר חיות האדם והחושים, ואז המדות ממשיכים למלכות בבחי' פנים את ההשפעה שקיבלו מהמוחין. אך כשחטאו ישראל כתיב "פנו אלי עורף", שרק אלוקים שהמדות נמשכים למלכות. והנה כשנאדם פונה לה' בבחי' פנים, ובהתעסקותו בגשמיות. הוא בחי' אחור, אזי ממשיך מלמעלה בבחי' פנים, "יאר ה' פניו אליך", "והנערה יפת תואר וטובת מראה".והנה, נזכר בעץ חיים שבזמן הגלות הנוקבא מקבלת מוחין שלא ע"י ז"א, והוא המשך אדם שמדבר דברי חכמה ללא שמתלבש תחילה במידות. דבזמן הגלות המלכות אינה מקבלת כדרך השתלשלות אלא מבחי' סובב, ולכן נאמר ואני תפילה, שהמלכות עצמה היא תפילה, לשון התקשרות, בחכמה עילאה.וזהו "כי אברהם לא ידענו", כי בזמן הגלות המדות אינן מאירים בגילוי. אך לעת"ל יהי' זו"נ שוים בקומתם, שני מלכים בכתר אחד.והנה פורים ויוה"כ שניהם ענינים המשכת יסוד אבא בנוקבא.והנה בזמן הגלות כל הניסים הם בהעלם, כי בזמן הבית כשהמדות הם בהתגלות, אזי מאיר הנס בגילוי, אך בזמן הגלות הנה הארת הסובב צריך לבוא בדברים תחתונים דוקא, בחי' לבושי הטבע.והנה אסתר עשתה הכל מעצמה בלי עצת מרדכי, כי בטח בה לב בעלה - בחי' מוחין - שתעשה הכל כשורה. ואסתר קירבה את מרדכי אליה כי הקליפה מתבטלת כשמתקרבת אל הקדושה. דהנה המן הפיל פור, כי רצה להתדמות לקדושה, בחי' הגורל דיוה"כ, ורצה לתלות את מרדכי כי רצה לקבל חיותו של מרדכי, אך "ונהפוך הוא" שבית המן ניתן למרדכי.Sichos.net Support the show