Torah Ohr Daf 97 - Jewish Unity w/ Rabbi Yaakov Cahnman
E72

Torah Ohr Daf 97 - Jewish Unity w/ Rabbi Yaakov Cahnman

Summary

To sponsor an entire week of content, please email projectlikkuteitorah@gmail.comביאור על הנ"ל (צז, א)ענין קיים אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, הוא שהמשיך המשכות מאור הסובב, ע"י עבודתו ברצוא ושוב (דאים כח בנפד להכיל את אור הסובב אלא ע"י רצוא ושוב). אך לפעמים נחשב לו לגירעון שלא זכה לתומ"צ שניתנו בסיני. דהנה, ענין נעשה ןנשמעף הנה נעשה קאי על הכלים דתורה ומצות, ונשמע קאי על האורות. ויש ב' ביארים בהקדמת נעשה לנשמע. א': שהכלי ממשיך את האור, כמו הפתילה שבלעדה האש עולה למקורו. ב': שורש הכלים הוא מעולם התהו, ולכן הכלים הם למעלה מהאור.והנה, על המשכה זו דמתן תורה נאמר "כי תרכב על סוסיך", "סוס" בגמטריא ב' פעמים ס"ג. והוא ענין מלמטה למעלה, ומלמעלה למטה. מלמטה למעלה הו"ע העלאת ובירור הניצוצות שנפלו משם ס"ג לשם ב"ן, ועל ידי הבירור הם מתעלים למעלה מבחי' ז"א שהוא שם מ"ה. וענין מלמעלה למטה, היינו שנמשך גם למקום הקליפות לברר המדות לפי שהוא דוקא יכול לדחות החיצונים, משא"כ המדות עצמם אינם יכולים ליריד כל כך. ועד"מ שהאדם יכולך להבין בדעתו דבר ששונא אותו, כי ההבנה הוא בחי' מקיף את הדבר, משא"כ במדות, בחי' פנימיות, אין ביכלתו לסבול את הדבר ששונא אותו.וזהו "וקבל היהודים את אשר החלו לעשות", דבמ"ת הי' רק התחלת תיקון הכלים והמשכת האור, אבל בימי המן הי' קבלה גמורה ע"י המס"נ. וזהו "וקבל היהודים", לשון יחיד, כמו במתו תורה שבה נאמר "ויחן שם ישראל" לשון יחיד, כי בהעבודה שמצד השכל ישנו התחלקות, שכל אחד משיג ועובד כפי השגתו, אך ברעו"ד שלמעלה משכל שוים כל ישראל, ולכן נאמר "וקבל" לשון יחיד, בשעת המסירות נפש. אך לאחר שנתבטלה הגזירה הנה נאמר "וקבל" אך הקרי הוא "וקבלו", לפי שהמס"נ לא הי' בגילוי, אך הכתיב הוא "וקבל", כי הכתיב מורה על ההעלם, והמס"נ בכח ובהעלם ישנו בכל אחד תמיד.Sichos.net Support the show
To sponsor an entire week of content, please email projectlikkuteitorah@gmail.com

ביאור על הנ"ל (צז, א)
ענין קיים אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, הוא שהמשיך המשכות מאור הסובב, ע"י עבודתו ברצוא ושוב (דאים כח בנפד להכיל את אור הסובב אלא ע"י רצוא ושוב). אך לפעמים נחשב לו לגירעון שלא זכה לתומ"צ שניתנו בסיני. דהנה, ענין נעשה ןנשמעף הנה נעשה קאי על הכלים דתורה ומצות, ונשמע קאי על האורות. ויש ב' ביארים בהקדמת נעשה לנשמע. א': שהכלי ממשיך את האור, כמו הפתילה שבלעדה האש עולה למקורו. ב': שורש הכלים הוא מעולם התהו, ולכן הכלים הם למעלה מהאור.
והנה, על המשכה זו דמתן תורה נאמר "כי תרכב על סוסיך", "סוס" בגמטריא ב' פעמים ס"ג. והוא ענין מלמטה למעלה, ומלמעלה למטה. מלמטה למעלה הו"ע העלאת ובירור הניצוצות שנפלו משם ס"ג לשם ב"ן, ועל ידי הבירור הם מתעלים למעלה מבחי' ז"א שהוא שם מ"ה. וענין מלמעלה למטה, היינו שנמשך גם למקום הקליפות לברר המדות לפי שהוא דוקא יכול לדחות החיצונים, משא"כ המדות עצמם אינם יכולים ליריד כל כך. ועד"מ שהאדם יכולך להבין בדעתו דבר ששונא אותו, כי ההבנה הוא בחי' מקיף את הדבר, משא"כ במדות, בחי' פנימיות, אין ביכלתו לסבול את הדבר ששונא אותו.
וזהו "וקבל היהודים את אשר החלו לעשות", דבמ"ת הי' רק התחלת תיקון הכלים והמשכת האור, אבל בימי המן הי' קבלה גמורה ע"י המס"נ. וזהו "וקבל היהודים", לשון יחיד, כמו במתו תורה שבה נאמר "ויחן שם ישראל" לשון יחיד, כי בהעבודה שמצד השכל ישנו התחלקות, שכל אחד משיג ועובד כפי השגתו, אך ברעו"ד שלמעלה משכל שוים כל ישראל, ולכן נאמר "וקבל" לשון יחיד, בשעת המסירות נפש. אך לאחר שנתבטלה הגזירה הנה נאמר "וקבל" אך הקרי הוא "וקבלו", לפי שהמס"נ לא הי' בגילוי, אך הכתיב הוא "וקבל", כי הכתיב מורה על ההעלם, והמס"נ בכח ובהעלם ישנו בכל אחד תמיד.
Sichos.net
★ Support this podcast ★