Torah Ohr Daf 98 - Torah as an Analogy w/ Rabbi Dovid Leib Shmerling

Summary

To sponsor an entire week of content, please email projectlikkuteitorah@gmail.comחייב איניש לבסומי בפוריא (צח, א)להבין מפני מה שמחת פרים גדולה יותר משמחת הימים טובים, אף שהימים טובים נעלים מפורים שהרי מלאכה אסורה ביו"ט. ויש להקדים שבזמן מ"ת "כפה עליהם הר כגיגית", ו"מכאן מודעא רבה לאורייתא", אך "הדר קבלוה בימי אחשורש". והענין דהתורה נקראת משל הקדמוני, כי התורה שלמטה היא משל לבחי' התורה בג"ע התחתון ובג"ע העליון, ועד"ז כל ענין התורה הוא בחי' חכמה שהוא משל וכלי לאוא"ס.וזהו שארז"ל "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו", כי ללא המשל אינו יכול להשיג את הנמשל. וזהו שאמרו חז"ל שמי שיכול לעסוק בתורה ואינו עוסק עליו נאמר "כי גו' בכרת תיכרת", כי אף שלחבירו די המשל דפרק אחד שחרית כו' מ"מ הוא צריך משל גדול יותר לערך ההשגה שיכול להשיג (או שלזה שאינו יכול לעסוק הנה הקב"ה ישלים לו לבוש ומשל להשיג מה שצריך להשיג).והנה, ישראל זכו למ"ת ע"י שעבוד מצרים וע"י שהקדימו נעשה לנשמע, מפני שאי אפשר להיות המשכה מאוא"ס ללא ביטול. אך איך באו לביטול גדול כזה הנה זהו ע"י "כפה עליהם הר כגגיגת", "הר" הוא בחי' האהבה העליונה לבני ישראל, "וימינו תחבקני", ועי"ז "כמים הפנים לפנים" נתעורר האהבה בלב בנ"י בכלות הנפש לה', בחי' כלה. אך ביטול זה לא הי' מצד עצמם אלא מצד הגילוי מלמעלה ודוקא בימי אחשורוש הי' לכל בני ישראל מסירות נפש מצד עצמם, וזהו "הדר קיבלוה בימי אחשורוש".Sichos.net Support the show