Torah Ohr Daf 99 - What does Yehudi Mean? w/ Rabbi Dovid Leib Shmerling
Summary
To sponsor an entire week of content, please email projectlikkuteitorah@gmail.comוביאור הענין, הנה מרדכי נקרא "איש יהודי" אף שהי' מבנימין, כי מרדכי משפיע ביטול זה לכל ישראל. והנה, מרדכי הוא בחי' "מירא דכיא", בחי' מור שנעשה מדם חי', שמרדכי הוא בחי' הביטול דחכמה, ובחכמה אתברירו, והו"ע אתהפכא חשוכא לנהורא (ובזה יובן המחלוקת האם המור מותר באכילה, דתלוי בשאלה האם המור הוא בחי' בירור דאתכפיא או אתהפכא). והנה, המן הוא בחי' גסות הרוח, ולכן רצה להרוג את כל היהודים שהם בחי' ביטול, דמס"נ הוא למעלה מטעם (שלכן לא נזכר בתורה טעם על מסירות נפש, אלא טעם על האהבה), והמס"נ נמשך להם ממרדכי.ועפי"ז יובן מארז"ל "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע", ששמחת פורים היא עצומה ויתירה מהשמחה דיו"ט. דשמחת יו"ט הוא המשכת מלמעלה מהשתשלשות בהשתלשלות, אך מפני שבא באות יו"ד דשם הוי', "רננו צדיקים בהוי'", לכן ההמשכה היא מוגבלת, משא"כ בפורים הנה ע"י המס"נ שלמעלה מטו"ד הגיעו למעלה מהשתלשות, ולכן השמחה הוא למעלה מהגבלה ולמעלה מהדעת. אך מ"מ פורים מותר בעשיית מלאכה, כי שביתה הו"ע עליית העולמות, אך עלייה שייך דוקא בהארה, סדר ההתשלשלות, אך לגבי מהותו ועצמותו, שאינו בגדר עלמין, הנה מעלה ומטה שוין. ולכן בפורים מותרים בעשיית מלאכה. Support the showTo sponsor an entire week of content, please email projectlikkuteitorah@gmail.com
וביאור הענין, הנה מרדכי נקרא "איש יהודי" אף שהי' מבנימין, כי מרדכי משפיע ביטול זה לכל ישראל. והנה, מרדכי הוא בחי' "מירא דכיא", בחי' מור שנעשה מדם חי', שמרדכי הוא בחי' הביטול דחכמה, ובחכמה אתברירו, והו"ע אתהפכא חשוכא לנהורא (ובזה יובן המחלוקת האם המור מותר באכילה, דתלוי בשאלה האם המור הוא בחי' בירור דאתכפיא או אתהפכא). והנה, המן הוא בחי' גסות הרוח, ולכן רצה להרוג את כל היהודים שהם בחי' ביטול, דמס"נ הוא למעלה מטעם (שלכן לא נזכר בתורה טעם על מסירות נפש, אלא טעם על האהבה), והמס"נ נמשך להם ממרדכי.
וביאור הענין, הנה מרדכי נקרא "איש יהודי" אף שהי' מבנימין, כי מרדכי משפיע ביטול זה לכל ישראל. והנה, מרדכי הוא בחי' "מירא דכיא", בחי' מור שנעשה מדם חי', שמרדכי הוא בחי' הביטול דחכמה, ובחכמה אתברירו, והו"ע אתהפכא חשוכא לנהורא (ובזה יובן המחלוקת האם המור מותר באכילה, דתלוי בשאלה האם המור הוא בחי' בירור דאתכפיא או אתהפכא). והנה, המן הוא בחי' גסות הרוח, ולכן רצה להרוג את כל היהודים שהם בחי' ביטול, דמס"נ הוא למעלה מטעם (שלכן לא נזכר בתורה טעם על מסירות נפש, אלא טעם על האהבה), והמס"נ נמשך להם ממרדכי.
ועפי"ז יובן מארז"ל "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע", ששמחת פורים היא עצומה ויתירה מהשמחה דיו"ט. דשמחת יו"ט הוא המשכת מלמעלה מהשתשלשות בהשתלשלות, אך מפני שבא באות יו"ד דשם הוי', "רננו צדיקים בהוי'", לכן ההמשכה היא מוגבלת, משא"כ בפורים הנה ע"י המס"נ שלמעלה מטו"ד הגיעו למעלה מהשתלשות, ולכן השמחה הוא למעלה מהגבלה ולמעלה מהדעת. אך מ"מ פורים מותר בעשיית מלאכה, כי שביתה הו"ע עליית העולמות, אך עלייה שייך דוקא בהארה, סדר ההתשלשלות, אך לגבי מהותו ועצמותו, שאינו בגדר עלמין, הנה מעלה ומטה שוין. ולכן בפורים מותרים בעשיית מלאכה.
★ Support this podcast ★